מסכת השקרים מותירה אותי באפלה
כמו מצוי במנוסה, כמו אבוד ללא מוצא,
לא יודע מה קורה לי, לא מודע לשום סיבה
מחפש משמעויות, תולה תקווה במה שבא.
מצטער בכלל שבאתי
לא רציתי להיות כאן בכלל,
והרעמים שמפריעים לי
מתפוצצים בפנים כמו מלחמה.
אני חוצה את התעלה
מביט אל עבר השקיעה,
ארץ אחרת ניבטת מעבר
ואני מרגיש עירום אל מול יופיה.
רק עלייך כל הזמן אני חושב
אני לבדי ואת שם, אני יודע,
ואת מוכרת אותי בזול
כמו פרס למרבה במחיר.
קהל רב עלי מביט משתהה
ואני יודע שאין מנוס ממני או ממך
למרות שממך יצאתי, ברחתי
עלייך אני מגן, אלייך בחלומי שבתי.
שלג נמס לי באמצע אוקטובר
שרב כבד מכה לי בחלון הלב
פעמון נסדק באמצע השמיים
בין מים לבין ארץ דומיה.
עוד מעט וכל זה יתרחש, אולי
כבר ערב, בקרוב הוא יצא אלי
האמת תתגלה עוד יום, עוד שקיעת ערביים
נשרף לו עוד גשר מעל נהר בינתיים.
והזמן שלי כמו נגמר ואוזל
חומק לו מבעד לאצבעותי ונוזל,
ואני הרי לא ידעתי עד מתי,
מקווה לשוב ולראותך כשישובו אלי חיי.