תראה את שנינו
כמה עלוב
בין השמיכה והסדין
כלום כבר כבר לא חשוב
תראה את שנינו
זה כואב
הן לא תגרום לי אושר
גם לא תשבור לי את הלב
התשוקה שבנחמה
הנחמה שבתשוקה
המסכות מתפוררות
זו הכנות של השתיקה
אתה עוטף אותי
בצער בדידותך
חודר אל תוך גופי
לשפוך את פחד ייאושך
ואני יודעת את גופך
מבלי לדעת
אם נמסה בזרועותיך
או שמא רק גוועת
השפיות שבטירוף
הטירוף של השפיות
רגעים שקופים של חסד
בחשכת הריקנות
פברואר 2005 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.