מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת את הבומים. ידעתי שזה בסך
הכל תרגילים של הצבא, אבל הם תמיד הרתיעו אותי והפריעו לי
להירדם. לרוב אלה היו תותחנים מבסיס שלא רחוק מהבית. גדלתי על
הצלילים הללו וזה די הקנה לי בטחון, אך תמיד זה השאיר לי מקום
למחשבות על מלחמה. וזה די הגיוני כשאת חיה מטר מסוריה.
אני עוד זוכרת אותך. הלכתי לפסטיבל, ולעומת כל חברותיי הגוועות
להכיר מישהו או אפילו למצוא מין מזדמן, אני לא חיפשתי כלום
למעט שלווה וסתלבט. הדבר היחיד שייחלתי לו לפני בואי, היה לא
לפגוש את האקס המיתולוגי, מה שהתברר בהמשך כתפילת שווא.
בצהרי היום הראשון, באמצע מדיטציה, הפלאפון שלי צלצל. ההיפים
המזדקנים שהקיפו אותי נעצו בי עיניים טורפות. חייכתי אליהם
במבוכה ועניתי. זאת הייתה קיי. "Piki I met some guys .I hope
you won't be mad if I'll meet you later at the party."
"למה את מדברת באנגלית? ובואי איתי קבענו ללכת ביחד"
"I'll explain you later and don't be such a child I'll join
you, I promise."
ואז היא ניתקה לי. ההיפים המשיכו לבהות בי בזעם. ואני המשכתי
לחייך כמו איזו פוסטמה. כל הסדנה חשבתי מה נסגר איתה. הבנתי
שהיא שוב פעם בטח משחקת אותה אמריקאית, ומצאה לעצמה קורבנות
חדשים. המחשבה השניה שהעסיקה אותי זה למה לעזאזל ההיפים הללו
כאלה "evil", הם הרי אמורים להיות "שלום ואהבה".
בסוף הסדנה, אספתי את עצמי ואת אחת מחברותיי והלכנו למסיבה.
במסיבה הייתי משוחררת לגמרי, היינו רק אני והמוזיקה. קלטתי את
טל ננעלת עם מבטה על איזה מישהו.
"איך הוא נראה?" היא שאלה אותי. "סבבה" אמרתי בעוד שהוא קולט
אותי אומרת זאת. התקרבנו אליו. הוא רקד עם עוד חמישה בנים. אחד
מהם, אתה - רקדת עם הגב אליי. טל די התחילה לרקוד איתו ואני
שמתי לב שקיי רוקדת איתם. היא תפסה אותי ביד ואמרה: "תקשיבי,
אני אמריקאית מקונטיקט, תגבי אותי ואני אגיד גם לטל. ובואי
לרקוד איתנו."
התחלתי לרקוד עם כולם, והם היו נחמדים במיוחד, מה ששוב פעם
הוכיח שהקטע האמריקאי עובד. הגב שלך היה יפה, בתולי שכזה.
בהיתי בו מלמטה. יכולתי לראות איך טיפות של זיעה מצטברות
ומתחילות לנזול באיטיות אל הגב התחתון. פתאום הסתובבת אליי.
עצרת לרגע, וחייכת חיוך מטופש. והמשכת לרקוד בדרך המצחיקה/
כובשת שלך. אף פעם לא ראיתי מישהו רוקד ככה. אולי אם לא הייתי
נדהמת למראך הייתי חושבת שזה הדבר הכי אידיוטי שראיתי, אבל כל
מה שיכולתי לראות היה סקס-אפיל מטריף. אחרי כמה דקות שרקדנו
אחת מול השני, ובהינו בבוטות אחת בשני, עד כדי שזה היה נראה
כבר מעט סוטה. הושטת אליי את ידך, התקרבת אל אוזני ואמרת "אני
יריב". עליתי על קצות אצבעותיי, ועודני אוחזת בידך "פיקי"
אמרתי לך. המשכנו בבהייה. הרגשתי כאילו זה רק אתה ואני,
והמוזיקה ומסביבנו ריק.
אמרת שחם לך, גם אני בערתי, אז הצעתי שנלך למים. הלכנו לחוף
נודיסטים, ולהפתעתי הוא היה ריק. כאילו מחכה רק לנו. השמש שקעה
כבר מזמן, אך הירח היה עוד נמוך ונראה במרחק נגיעה. אתה כבר
עמדת בבוקסר, ואני התקרבתי אלייך כדי שתפתח לי את הרוכסן של
השמלה. נעמדת מאחוריי, והרגשתי איך החזה שלך נצמד אל גבי,
הנשימות שלך היו נעימות. השמלה נפלה מעצמה על הרצפה. אני
הרגשתי עם כל נגיעה שלך, שאני יותר ויותר מתקרבת להתפוצצות.

לקחתי את ידך והובלתי אותך למים. החזקתי את עצמי שלא להתנפל
עלייך. ראיתי שאתה מאפק את עצמך גם כן. עינייך זימנו אותי
לעשות בך את כל העולה בדעתי, אני שידרתי על אותו הגל. כשנכנסנו
מספיק עמוק, תפסת אותי בשתי ידייך והרמת אותי. אני כרכתי את
רגליי מסביב למותנייך ואת ידיי מסביב לצווארך. במשך כמה דקות
פשוט לא זזנו. רק הבטנו זה לזו בעיניים. לראשונה בחיי יכולתי
לראות את עיניי בתוך עיניי האחר. ראיתי את עצמי דרכך. זה גרם
לי להבין שזה לא סתם. עמדנו ככה אולי כדי להיות בטוחים, או
אולי בשביל לבדוק כמה זמן נצליח לרסן את היצר. אני נשברתי
ראשונה. שיחקתי באפך עם שלי ואז נשקתי לך. עד אז לא הבנתי את
משמעות הנשיקה. השפתיים שלך היו חמות ורכות. נישקת בדיוק כמו
שאני אוהבת. איזנת אותי. העדינות שלך והאגרסיביות שלי יצרו
הרמוניה. הורדנו זה לזו את שארית הבגדים שנותרו עלינו, ונתנו
להם להיסחף על הגלים. בזהירות העברתי את ציפורניי על שכמותייך,
מה שהגביר את אחיזתך בי. נכנסת. הגב שלי התקמר אחורה וקצוות
שערי נגעו במים. לא היה בגופי שריר אחד שלא הופעל. נאנחתי
ונשכתי את  שפתיי. הצמדתי את החזה שלי לבית החזה שלך. עברה בנו
צמרמורת. התנשקנו. והנשימות נהיו כבדות. הייתי מרוכזת רק בך
ובאקט. לראשונה ראיתי רק את פנייך ולא פני מישהו אחר, כשעצמתי
את עיניי. זזנו בקצב אחיד. אור הירח החמיא לך. בעצם כל דבר
מחמיא לך. במיוחד אני עלייך. התערבלנו גופנית ונפשית. קראתי
אותך. למדתי אותך. אתה חקרת אותי. נגעת בכל סנטימטר בגופי.
שברנו שיאים. זה נמשך המון זמן. פעם ראשונה שגמרתי, ועוד
ביחד.
אתה יצאת מהמים ראשון. זרקת אליי את השמלה שלי. התלבשנו
ונשכבנו על האבנים הלחות על שפת המים. הוצאתי 2 סיגריות מהתיק
והדלקתי לנו. אתה עישנת למרות שאינך נוהג. שכבתי בהלם. ידעתי
שכל דבר שאגיד לא יצליח לתאר את ההרגשה שלי. גם על פנייך היה
סיפוק. "את השלישית שלי", שברת את הדממה וניפצת את שורות
המחשבות שעופפו מעלינו, "לא הייתי עם אף אחת שנה וחצי, עד
עכשיו." "למה?", היה נראה לי אבסורדי שמישהו כמוך לא משיג לו
מישהי אחרת כל לילה. "הצבא לא מאפשר. 3 שנים הייתי בקרבי,
ועכשיו אני התחלתי בקבע של שנה וחצי כי אני קצין. אף בחורה לא
תרצה להיות עם מישהו שיוצא הביתה פעם בשלוש שבועות, ולא תמיד
עם מספיק כוחות."
"איפה אתה משרת?", "10 דקות מהבית שלך, אני תותחן." "אז זה אתה
אחראי על חוסר השינה שלי." "מסתבר". שנינו צחקנו.

בילינו שלושה ימים מטורפים ביחד. זאת לא הייתה אהבה, אלא משהו
מעבר, משהו עילאי. הבנו זה את זו ללא מילים. הסקס היה משגע.
מעולם לא היה לי כזה, אני בטוחה שגם לא יהיה. גרמת לי להרגשה
מדהימה. הרגשתי בטוחה בחיקך. בלילה האחרון של הפסטיבל אמרתי
שאני חייבת לבלות קצת עם חברותיי. אז הלכתי עם קיי. הסתובבנו
כמה שעות ואז נחתנו באיזה צ'אי שופ. המוזיקה האירית שניגנו
ברקע גברה עליי. נרדמתי. וחלמתי עלייך. עלמה נרדמה גם היא.
כשפקחתי את עיניי השמש כבר הייתה חזקה. הערתי את עלמה. הייתי
צמאה אלייך. אז הלכתי למצוא אותך. כשהגעתי לאיזור של המאהל
שלנו, האוהל שלך היה חסר. החלו רעידות בברכיי. שמעתי מישהו
קורא לי. זה היה לירן. הוא אמר לי שחיפשת אותי. שהיית חייב
לחזור לבסיס והשארת את המספר שלך, אך הנייר שעליו רשמת אותו
נרטב לו במים. הייתי על סף התמוטטות. חשבתי שאני הולכת להרוג
אותו.
חזרתי הביתה, ולא הצלחתי לחזור לעצמי. ידעתי שזה טוב מדי בשביל
להיות אמיתי. ניסיתי למצוא אותך. אך לשווא. ועוד אתה כה קרוב
אליי. וויתרתי. השארתי את זה בידי הגורל. פעם מישהו אמר לי
שאיזה חייל חיפש אותי ביישוב. אך כמובן שלו לא היה את המספר
שלי, ולך לא היה דף לרשום את שלך. השלמתי עם כך שזה לא נועד
לקרות. אבל עכשיו, כשאני שומעת את הבומים אני כבר לא פוחדת.
אני עוצמת את עיניי, חושבת עלייך ונרדמת.