[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איה הולצמן
/
סיפור שכונה

אני אוהבת את שמשון, ההוא מהמכולת, איך שהוא מחייך את החיוך
הזה עם השיניים החצי שבורות חצי זהב, איך שהוא תמיד זוכר לזרוק
לי הערות, או שבעצם הוא עושה את זה לכל אחת, נו מילא.
גם את אסי אני אוהבת, אין עליו, בכלל כל החבורה של האופנוברים
במושב, עלק קשוחים, בתוך תוכם כל אחד גבר גבר. איך שהוא שמח
כשקיבל את האופנוע שלו, כל הלילה חרק לי ליד החלון, מילא, את
האמת שמחתי בשבילו, מגיע לו להשתדרג ככה. וגם את אבו אלן,
הסטודנט הערבי שגר בשכירות בבית ממול, כל פעם שאנחנו נפגשים
אצל שמשון, הוא שואל לשלומי, ואולי שאקפוץ לקפה, כן בטח. אני
חושבת שהוא לומד ביולוגיה חישובית. הוא חכם, ערבי חכם. ושחר,
הוא גר בערך 10 בתים לידי, בבית הורוד עם המרפסות הצהובות, אבל
את הגיטרה שלו אי אפשר לפספס, גיבסון שחורה, 3700 שקל עלתה לו,
יד שניה, והכל הוא שילם לבד מהכסף שהרויח כשהחליף את שמשון
מהמכולת כששמשון נסע לצרפת לטיול בת מצוה עם הנכדה שלו, חברה
של איציק מהחבורה של אסי, האופנוברים. מילא גיבסון, אבל מה
שהוא יודע לעשות עליה. לפעמים אפילו האופנוברים מתיישבים שם
מתחת לבית הורוד עם המרפסות הצהובות, ואסי, עם האופנוע החדש
שלו, חורק לשחר חזק חזק ומעצבן כזה, ושחר כנראה לא אוהב את
אסי, אז הוא יוצא החוצה, לא ממש יוצא, מציץ מהמרפסת הצהובה
והוא בלי חולצה והוא משהו מיוחד, אבל אני לא יודעת את זה כי את
הגיטרה של שחר אפשר לשמוע גם מהבית שלי, וזורק קללות. אני
עצובה, כי היתה לי הזדמנות לראות את שחר בלי חולצה, ומירי,
הנכדה של שמשון אמרה לי שזה משהו מיוחד. אז אני הולכת לשמשון
לקנות לי נשנושים, כי כשעולה לי רמת הסוכר עולה איתו גם המצב
רוח. שמשון מחייך ושואל מה שלום הדובשניה שלו וקניתי חבילת
דובשניות שלמה, 30 יח', ואבו אלן בדיוק הופיע, ואני תוהה לי
איך לעזאזל הוא תמיד מופיע לו משום מקום ושאל אם אני רוצה קפה,
והרי יש חבילה של 30 דובשניות ואני מתרצת לעצמי שאני לא רוצה
להיות שמנה, אז מה אכפת לי שהוא ערבי, אני אוהבת יופי מזרחי
וזה רק קפה. והוא חכם. ועלינו לבית שלו, יש לו שם שולחן קטן,
ואגרטל וספרים והוא הרתיח מים לקפה, שחור, ודברנו קצת, סיפר על
האוניברסיטה ועל אמא שלו ואז עשינו דברים וכשגמרנו לא נשארתי
לישון, מוזר, פתאום הרגשתי חרטה כזאת לא מוגדרת וברחתי משם ואת
מי אני רואה מחוץ לבית של אבו אלן שזה בעצם גם מחוץ לבית שלי,
כי אנחנו שכנים. הזכרתי כבר את מירי? הנכדה של שמשון, החברה של
איציק, שראתה את שחר בלי חולצה? אז ראיתי אותם ביחד, כן כן, את
מירי ושחר. מתחת לבית שלי. מה היא חושבת לעצמה הכלבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שני סלוגנים
דנים על כוסית
אחת מדיזינגוף,
עד שבאה שחרחורת
וסובבה להם את
כל המילים הפוך


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/5/05 20:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איה הולצמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה