שערך עוד פרוע מליל אמש
גדוש בראיות שתרצי לשכוח
עטופה ברחמים עצמיים
ובגועל.
ידייך מגואלות
בכאב ובסבל
שבכית ונפצעת
בלא עול בן.
נודדת למרחבים
שהצילו אותך אז
מפגישה עם מציאות מכתימה
ועתה,
אין לך משענת טובה יותר.
נפרשת שכובה על מיטה לבנה
וליבך ריק כחליל
מנסה להתמלא שוב
בצלילי נגינתו
שפורטים על מכאוביך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.