הפחד נעלם
הצלחתי למלא את החלל הריק
ששרר בתוכי ברגעי הקסם
קצת פחות חושבים
יש כח לא ברור
שאיתו אני מצליח להרגיש
איך, כשאיתך, חופשי
אל מול המרחבים
הרבה מילים בלב
שאת דרכן עושות החוצה
דרך שפתיי
זרמים עוברים בגוף
חיוך קטן, מקסים
אל מול עיניי נגלה
ועל שפתייך
כמו קרן אור, שקוף
ילדות קדומה
שלא ידעתי, ולא היתה מעולם
פתיחות, ללא חשש
כאילו מכירים לפני כולם
ובאור הלילה
בבהירות האפלה
זריחה נגלית באופק
איתך
עם מגע ידייך הנעים
כל בוקר, התחלה
הרוח הקרירה
נותנת בי משב נוסף
ליטוף של פלא
שמחדיר עוצמה
הגשם שיורד
סופג בי עוד את הרומנטיקה
ומול עינייך היפות
לא אהסס להגשימה |
