הזמן חולף,
אנשים רצים,
זיכרונות מתפוגגים,
מעט ממך נשאר דומם.

כשהכל זורם סביבי קדימה,
אחורה, לצדדים
אני פורשת,
מלקקת פצעים לכדי גלדים לחים.

מאחה כל-כך הרבה שברים
שאספתי, עם השנים
אימצתי את דמותי
אבל לא את עצמי.

ויש כל-כך הרבה אני
בתוך כל האהבה הזו.
ויש כל-כך הרבה אתה
בתוך הזוגיות הזו.
ואיך זה מסתדר כל-כך נכון
בראש הזה שלך.

אז אל תלך רחוק מדי.
תמשיך לאחוז לי את היד
גם בלילה, כשאני כבר ישנה
אל תחלום רחוק מדי.

כי יש כל-כך הרבה אני
בתוך כל האהבה הזו.
ויש כל-כך הרבה אתה
בתוך הזוגיות הזו,
וזה מסתדר כל-כך נכון.