New Stage - Go To Main Page


בעת ישיבה בקניון עזריאלי
רק אז ניתן להרגיש
איך החיים חולפים על פנייך
אך כאשר אתה רואה את אשר לפניך
אתה נוכח לגלות רק אישה ועוד איש
ממהרים לרכוש עוד שקית קניות
ממהרים להמשיך במסע המתיש
נחושים לדבוק באותן הזיות.

בחנות הממתקים שליד הכניסה
ילדה וילד בוכים
על שמלת אמם למודת החיים,
המנסה להכינם לשלילת פיתויים.
אך פרחחים רק בוכים, לא טורחים
לנסות להבין משמעות, ערכים.
ואני מקנא באותם פרחחים
על תמימות, נעורים ומלחמת אחים.

עם צפצוף של גלאי מתכות
על אדם די תמים
שומר מבולבל בודק מגעים,
של מכשיר שנוצר לשמר החיים,
מעורר בי הרהור על שמיים כתומים
משובצים בהמון מחופצי-הבתולות
המדברים על קפה, צוחקים וחולמים
על צרחות, עינויים, זוועות וקולות.

בעת הכניסה לתא שירותים
מבט בזוג אוהבים,
מלטפים נחשים וחוקרים מערות,
מזכיר לי ימי הבנות אחרות -
ימי אהבות וחובות כואבים,
לילות התעלסות כימי עבודה.
הם מביטים בי - קורצים ושבים
לאותה התמכרות, לאותה מעידה.

רכבת זקנה חורקת בלמים,
(קו ישיר לחיפה),
ואנשים שלא מזמן חלפו על פניי
מתיישבים במושב לידי, לפניי
ואם החיים הם בעצם אישה עייפה
עם שקית קניות מקומטת, כבדה,
אז גם החיים (כמו הקו לחיפה)
נועדו לעצור לתנומה מדודה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/3/05 18:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד יובל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה