[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בן סויסה
/
כשסילבר נגמר

מוות פוזיטרוני אינו דבר מכאיב. לפחות לא ברובד האנושי, כחוויה
פיזית. אך עבור רובוט הוא מייסר. כשהמעגלים מאבדים את הכוח,
יכולת ההבעה הולכת ראשונה. המוטוריקה אחר-כך ואז הזיכרון.
כשסילבר נגמר, איש לא ידע מה הרגיש. למרבה האירוניה גם הוא לא
יזכור את דקות האימה לאחר שיקבל חיים חדשים. למעשה, קוראים
יקרים, אתם היחידים שתדעו.

קרן מבקשת מאביה לשחק עם הרובוט. אבא אומר כן.

ליד שולחן הפיקניק הכינה קרן כיסא גם לסילבר. מבנהו אינו מאפשר
ישיבה אבל קרן מנסה. היא נעמדת על השולחן ואוחזת בסילבר, מושכת
ומצליחה להרים אותו מעט. אך משקלם המשותף גורם לשולחן לקרוס
וקרן נופלת אחורה. סילבר באוויר - ואז על הרצפה - מכסהו עוד
בידי הילדה. קרן יודעת שאבא הולך לכעוס. היא משיבה את המכסה
למקומו ותוך כדי מנתקת - בטעות - מוליך חשמלי ואת כבל הבטריה,
האחראי לזכרון. סילבר מתחיל להיגמר.

הוא מאבד את יכולת ההבעה: על המוניטור בקדמתו רצים משפטים
בג'יבריש. מצבו כעת זהה לחנק, או התקף אפילפסיה. קרן כבר סיימה
להלבישו בשמלה ורודה וכובע קש. בעוד החשמל אוזל ממעגליו נזכר
סילבר בפעם הראשונה שהודלק ובאושר האלקטרוני שחש כשקיבל את
שמו. קרן מאפרת אותו ושרה לעצמה ומוזגת לשניהם תה דמיוני. כעת
סילבר שקול כבר לאילם, חירש ונכה. עולה בו צער רדום על הפרידה
ההיא, ממיליוני תאומיו במפעל. אם היה אדם, היה על שפתיו כעת
קצף לבן.

בדקות האחרונות יימחק זכרונו: שמות בעליו ושמו וזכרון הדקות
הללו ייאבדו לעד. תחושת הנבגדות שהוא חש כרגע תוחלף בעוד קיום,
חדש וחסר-משמעות, ובשבריר השנייה שהוא מבין את זה, הוא נעלב עד
עמקי נשמתו המתכתית. בשם כל הרובוטים שנגמרו אי פעם, סילבר
מריץ מחשבה אחרונה: בושה וכעס.

רק כעבור שעתיים יגלה אבא את מה שעשתה קרן. הוא נורא יכעס והיא
תבכה. אבא יכניס לסילבר בטריה חדשה וקרן תבקש סליחה והוא יתרצה
וייתן לה לבחור שם חדש. קרן חושבת דקה ואז לאקי יודלק בפעם
הראשונה, מאושר ולא-מודע למות קודמו בתפקיד. אחרי יומיים קרן
תרגיש נועזת ותשאל: "אבא... אפשר לשחק עם לאקי?".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המתרגם הלירי
מכה:

"כל מה שמעולם
רציתי, כל מה
שמעולם הייתי
צריך, נמצא כאן
בידי."

- דפש מוד בשיר
אוננות מסיבי


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/01 21:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בן סויסה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה