אתמול בלילה, בערך בשתיים
ישבתי בחדר ושוחחתי עם אלוהים.
הוא היה קצת צמא, אז הבאתי לו מים
אח"כ שוחחנו על חיות, חפצים ואנשים...
ואני מספרת לו על חיי, אבל אלוהים כבר יודע,
אותי זה קצת מפחיד אולי, אבל הוא הכל שומע.

אתמול בלילה, בערך בשלוש
שכבתי לי על המיטה ודיברתי עם אלוהים.
שתינו כמה בירות ודפקנו ת'ראש,
ישבנו, שתקנו, והיה דווקא נעים...
לא אמרתי שום דבר, והוא הזכיר את האדם הקטן,
זה היה מאוד מוזר, אחרי הכל, ולא מובן.

היום בבוקר, בערך בשש
נשפכתי על הרצפה וצחקתי עם אלוהים.
מצחיק איך אתמול חשבתי שמוחי משתבש,
מפחיד איך חלומות הופכים לסיוטים.
אלוהים היה חייב לעוף, לא נפרד- אמר "להתראות"...
טוב שלא נפרד... אני שונאת פרידות.

אלוהים ואני עכשיו חברים
אלוהים ואני, רק שנינו יודעים...
ואנשים חושבים שזה חלום,
אבל רק שנינו יודעים שזה לא סתם ככה פתאום.

היום בבוקר, בערך בשבע
קמתי מהרצפה ואספתי את הבקבוקים,
לחדר היה דווקא ריח נעים...
אולי ככה זה, אחרי שמדברים עם אלוהים.