כולנו נהיה עפר באדמה
הוא שר
רגל פוסעת על מדרכה שטופת שמש
אין בה היסוס
גם לא הבטחה,
כולנו עפר,
כולנו שמש ומדרכה
כולנו פוסעים,
לא אל עפר
גם האדמה היא בוצית, רוויית מים,
שטופת שמש
מלאה הבטחה.
דלת הארון נשארה פתוחה, מרוב אדיבותה,
למעני, שליטה,
הוא שר
אל עפר
אל הבטחה
אל אדמה בוצית, רטובה
ללא היסוס
לכתוב שירה
על אדמה
על מדרכה
על הבטחה
עליי,
על מיתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.