שני פלוט / אמונה |
את כוחה הכושל
רק עוד משב רוח קל והכל יתפורר.
האמונה מאבדת אחיזתה,
יש תחושה לא ברורה
כשהיא מוטלת על פני האדמה.
איני רוצה ואיני יכול
להחזיר את הכל,
האכזבה צוחקת
בקולי קולות בתוך ראשי זועקת.
החשיכה כבר משתלטת
ואותי בפתאומיות היא מכווצת.
האם מתוך האפילה
יתגלה סימן שיזכיר אותה
את האמונה שעמדה פעם על איתנה
ואני אמצא את האור שבקצה המנהרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|