המועדון האפל היה סמיך מעשן סיגריות ונדמה היה שמישהו זרק
לרחבת הריקודים רימון עשן מס' 5. ליד הבאר ישבה דמות מסתורית
ומוצלת ששתתה קולה און דה רוקס. מספר דקות מאוחר יותר התיישב
ליד הדמות אדם מן השורה, תחב לכיסה חפץ משונה, עישן סיגריה
ועזב את המקום.

ג'רמי ישב בכיתה מולה. בשורה הראשונה. כזה ילד שקט ואף פעם לא
תפסה אותו עושה משהו לא חריג. תמיד היא חשבה שהוא ילד רגיל
שבטח חולם במקום להקשיב אבל סלחה לו על כך משום שתמיד היה עונה
לשאלותיה בצורה ישירה ונבונה שהראתה שהוא אכן בעל שכל ולא סתם
עיסה בתוך ראשו המתבגר. בגלל זה לא הבינה רות בר- יהושפט - אם
ומחנכת בישראל- הכיצד רצה המנהל לשוחח באריכות עם ג'רמי כך סתם
באמצע היום. בפעם הראשונה בחייה הקצרים כמורה היא נאלצה לשלוח
תלמיד למנהל בלי שום רצון אמיתי.

המנהל, שלצורך הסיפור נקרא לו "יוסי", חיכה בעצבנות לג'רמי.
היה לו משהו חשוב לספר לו, דבר שהיה יכול להשפיע על עתידו
האישי. ג'רמי לא היה סתם עוד תלמיד, להפך- היה לו הסכם עם
המנהל- ג'רמי נשאר שקט והמנהל מספק לו עבודות רציניות עם
אחריות. ג'רמי היה לא אחר מאשר ססס"ב (סוכן סמוי סודי ביותר)
הנודע לשמצה.
ג'רמי פתח את הדלת ושאל אם אכן המנהל רצה לדבר איתו בטון של
תלמיד טוב ומופתע. משחקו היה מעולה. המנהל נעל את הדלת והחל
להסתובב בחדר. "ג'רמי" הוא פתח. "יש לי עבודה גדולה בשבילך
הלילה."

אחרי שהאדם המסתורי עזב את הבאר, הזמינה הדמות המסתורית עוד
קולה, לגמה הכל בבת אחת וקמה ממקומה. לרגע היה נדמה שהדמות
תקפא במקומה מול הקיר לנצח, אך היא התעשתה והמשיכה בדרכה. לפני
היציאה מהבאר, שלפה הדמות מכשיר גלילי ארוך וריססה במהירות על
הקיר:PEARL JAM RULES!
"היי!" צעק הברמן לעבר הדורמן שישן כמו כלב ונראה כמו דוברמן:
"היי, תפוס ת'מטורלל הזה!!! פה שומעים רק את לעולם בעקבות
השמש!" עד שהדורמן הגיב נעלמה הדמות המסתורית בנבכי הסמטאות
החשוכות, מזמזמת לעצמה שירים של נירוונה.

בכיתה ישבה רות בר- יהושפט המומה. היא לא האמינה שדבר כדוגמת
זה יקרה אי פעם. שהוא פשוט יקום וישאל שאלה, שהוא יעורר דיון
פוליטי בנושא אקטואלי ולבסוף, שהוא יודה בכל מעשיו הסודיים
והמחפירים. הוא- "המגרפט" כפי שקראו לו בכל העיתונים- האדם
שנכנס למועדוני טכנו ואסיד וריסס כתובות בזכות הרוק הכבד. כמו
שאדי וודר שר בדיסק של הבן שלה:
JEREMY SPOKEN IN CLASS TODAY.



מוקדש למירב.