דני לירן / שוב |
שבע שעות של חלום,
והיא שוב נקרעת,
בין מציאות לדמיון,
קשה לה לנשום,
פתאום.
הוא מסתכל,
אל תשפילי מבט,
תעמדי ישר,
תהיי גאה במי שאת.
או או... הנה זה בא שוב.
אולי מושפע קצת מ"ושוב..." של לאה גולדברג?... יכול להיות. אבל
רק קצת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|