בשוק מחנה יהודה שררה המולה.
רוכלים מכל דוכן הציגו את מרכולתם כיד הדמיון הטובה עליהם,
בצעקות, גידופים וקללות. נשים זקנות מיהרו בין הדוכנים, ממהרות
לקנות- מה שהכי זול, מה שהכי טרי, מה שהכי הכי. הן מילאו שקיות
עמוסות, לא בטרם התמקחו עם הדוכן על עוד שקל או שניים. בחור
צעיר בעל חזות מזרחית הסתובב כסהרורי בין הדוכנים של השוק
הגדול. הוא לבש מעיל כחול ועבה, ומכנסיים אפורים שנראו גדולים
ממידותיו. הוא הזיע. משפחות שלמות של אמהות, אבות וילדים עברו
בין החנויות הקטנות שהציעו את כל הסחורה שלהן לקראת החזרה לבית
הספר. הילדים התנצחו עם הוריהם על סוג המחברת ועובי העט,
והוריהם קנו להם הכל, העיקר שיהיו מרוצים. כמה בנות  עם לבוש
חושפני במיוחד נעצרו ליד דוכן הדיסקים המזויפים ועשו עצמן
מתעניינות בדיסקים, בעוד שבעצם שילחו מבטים למוכר האדיש שישב
בפינה. ילדה קטנה נעמדה ליד דוכן ירקות ובכתה שהיא רוצה את
אמא.
חבורת ילדים, שנראתה לא מתאימה כלל לנוף הססגוני והפרוע של
השוק, הילכה בצד אחד של הרחוב בשקט. היה מבט עצוב בעיניים
שלהם, כאילו הצטערו על משהו נורא שעשו, או כאילו הבינו טעות
מרה שטעו. הם היו בולטים במיוחד בגלל צבע העור הכהה שלהם. הם
צעדו שם, בצד הרחוב, כ5-6 ילדים - גיל המבוגר שבהם הוא 13.
החזיקו יד ביד, הילכו ביחד, לא נפרדו. הגדול דאג לכל אחיו,
היתרה בהם שלא ירוצו לכביש,  קנה דברים בדוכנים והתנהג למופת.



בחור צעיר בעל חזות מזרחית שכב מוטל בין הדוכנים בשוק הגדול.
נשים זקנות שכבו מוטלות על הכביש, כבר לא מתמקחות על מחיר
הפירות והירקות.
משפחות של אבות, אמהות וילדים כבר לא קנו דברים לבית הספר.
כמה בנות עם לבוש חושפני במיוחד לא התעניינו יותר. המוכר לא
היה אדיש יותר.
חבורת ילדים, פתאום כל כך התאימה לנוף הססגוני והפרוע של השוק.
חבורת ילדים שכבה בצד אחד של הרחוב בשקט, ללא מבט בעיניים.
חבורת ילדים שבלטה במיוחד בגלל צבע העור הכה שלהם- שכבו מוטלים
כעת, מחזיקים יד ביד, לא נפרדים.