[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פול ליבוביץ'
/
תקופה חדשה

כבר הרבה זמן שנדמתי. שתקתי.
בחמישי לינואר (או בכ"ד בטבת תאריך עברי) אימא שלי נפטרה ומאז
הכל התחיל.
תמיד הרגשתי שיש מפלצת בתוכי שמחכה לצאת ועכשיו אין מי שירסן
אותי ולאט לאט, טיפה אחרי טיפה היא מבצבצת בגופי.



אני וסיון נפרדנו והתרחקנו.
מאוחר יותר גיליתי שהיה לה קטע עם המסריח הזה שתמיד שנאתי
מבפנים אבל לא אמרתי לאף אחד. מה שמכעיס אותי זה שתמיד ויתרתי
למענו והוא תמיד לקח ואנשים אוהבים אותו למרות שהוא אנוכי ולא
מתחשב.
בסוף השבוע הנוכחי אני וסיון עברנו תהליך של יצירת תשתית
לידידות-בסופו שנינו היינו קצת מדוכאים כי שנינו התגעגענו אחד
לשנייה.
אני לא מפסיק לחשוב על מה היה ביניהם! על איך בטח הוא נגע בה
ונישק אותה והיא נשקה לו בחזרה וליטפה אותו כמו שרק היא
יכולה-מסתבר שאני הוא לא הראשון שלה באמת.



אחרי שאימא שלי נפטרה אני והמשפחה חזרנו להיות בקשר כמו
פעם-שיחות נפש וריבים מידי פעם. אבל בעיקר אהבה ודאגה אחד
לשני.
אני מפחד שלאבא שלי יקרה משהו-הוא לאט לאט מתרוקן ואפילו לא
אוכל מהדיכאון. הם היו זוג משמיים, מושלמים אם תרצו.
כלום לא הפריד ביניהם, אבא שלי לא היה מסוגל ללכת לאינשהו
בלעדיה והיא גררה אותו איתה לכל מקום. ביחד הקימו משפחה ענקית,
אוהבת ותומכת. אני מתגעגע אליה.



אני ואדרי התרחקנו ולאט ולאט אנחנו נפרדים משהו.
חבל לי, היא הייתה מאוד קרובה אליי והכירה בי דברים שאחרים לא
אבל לכל סוף יש התחלה ולהיפך. אני אוהב אותה כמו אחות אבל תמיד
ידעתי שאני לבד אז אין סיבה שזה יהיה שונה הפעם.



שחר שוב הגיעה למצב שהאהבה שלה כלפיי עלתה על פני השטח. נמאס
לי להיות אחראי למעשים הטיפשיים שלה. היא חושבת שהיא התחברה
אליי אבל היא לא רואה את זה שאני לא מי שאני ושהיא רק מזיקה
לעצמה אבל בעצם מי אני שאשפוט אותה? הלכתי אחרי בנות כמו
העכברים אחרי החלילן. נתתי 1000 אחוז מעצמי כי ידעתי שזה מה
שיעשה להן טוב ובסוף לא שמו עליי אבל למדתי-לה יקח זמן.



מה איתי? אני נשארתי לבד עם עצמי..כמו בסרטים שרואים בסוף שבן
אדם מדבר על עצמו. אני מרגיש בסרט. אני לבד-התחלתי חיים חדשים
עם עצמי.
אני לא אמור להיות כאן, כאילו אני חי בדירה שכורה אי שם בעולם
הענק אך קטן שלנו.
אני מקווה לראות את אימא שלי בקרוב, זאת אומרת לעלות אליה לגן
העדן. יהיה לי טוב שם אני חושב-בלי דאגות,בלי צרות ולמעשה בלי
כלום.






רע לי אבל נמאס לי מזה אני מתחיל לחשוב על עצמי יותר וזה קשה
לי-קשה לי עם זה. אני מרגיש חרא של בן אדם ממש תחתית-זבל!
אבל אני יודע שרק ככה אני יאזן בין כל תחומי החיים.
דרך אגב הלימודים שלי מתחילים להסתדר, לפחות חלק. לא תהיה לי
תעודת בגרות אני כבר רואה את זה-לא בסוף י"ב לפחות. אני אצליח
בחיי אבל, למרות הכל. אני יודע את זה.
אני חזק, אני אצליח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חתול?

פשיסט! ימני!
מתנחל!


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/05 14:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פול ליבוביץ'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה