אני יושבת פה בכיתה, בוחנת את כולם, כל מי שיושב פה חי בעולם
משל עצמו, מתעסקים במשהו, מנסים ללמוד משהו שאמור לעזור להם
בחיים..אבל למה אנחנו לומדים בכלל? מה יעזור לי אם אני ידע מה
היה המצב הכלכלי בשנים שהמפלגות הקומוניסטיות התפתחו?. או מה
יעזור לי אם אני ידע מה אדם אמר לחווה ולמה הוא באמת התכון?.
ומה יעזור אם אני ירוץ 2000 מטר?. טוב אני מניחה שזה אולי טוב
לבריאות או משהו כזה..הגעתי למסקנה שזה בעצם רק כדי להעסיק
אותנו ה"נוער של היום"שלא נעשה יותר מדיי שטויות..כאילו שאנחנו
לא עושים את השטויות האלא אחרי בית ספר או אולי בזמן הבית
ספר..
למה תמיד אומרים "אח..הנוער של היום"ואז עושים פרצוץ חמוץ?.מה
אתם המבוגרים חושבים שהייתם יותר טובים?. רק סקס סמים ורוקנרול
היה לכם בראש והעיקר ושאנחנו ה"נוער של היום" (ואז פרצוץ
חמוץ)

אני חושבת בכלל שכל אחד צריך לחיות ת'חיים שלו בלי להתערב
בחיים של אחרים ובמיוחד לא להרוס חיים של אחרים. כל אחד צריך
לחיות עם המחשבות שלו בלבד, למשל המחשבות שלי כרגע הם על מישהו
ממש חמוד שהכרתי לא מזמן, אני יודעת שאסור לי לחשוב עליו גם כי
הוא רחוק וגם כי יש לי חבר..אבל ת'אמת שאני לא כל כך שולטת
בזה, אבל אם למשל אני יזרוק משהו קטן על זה שהוא חמוד פתאום
כולם יקפצו ויהפכו להיות החברים הכי טובים של חבר שלי ויגידו
"יש לך חבר את זוכרת נכון?!" כאילו שאני יכולה לשכוח..טוב דיי
נחזור לעוד נושא מעצבן..
ביצפר.!
ת'אמת שלפעמיים אני אוהבת ללכת לבית ספר לראות קצת מהחברים
ואולי מדי פעם ללמוד משהו חדש מעניין, אבל לפעמיים זה יכול
להיות די מעצבן. למה מחייבים אותי ללכת למקות שבו אני פוגשת
עוד ילדים בגילי ואז אנחנו ניכנסים למין חדרים כאלה קטנים
יותר ואיזה אישה אחת ניכנסת למתחילה לדבר על ההיסטוריה שלנו,
ולמה אומרים בכלל שזה לא חובה? ושבעצם כל שניה שאני רוצה לקום
ולעזוב - "את מוזמנת" זה מה שהמנהל אומר תמיד..כי זה ברור
לכולם שברגע שאני יזורק הערה לכיוון של לעזוב ת'ביצפר אז ישתפו
לי את המוח בלי סוף על כמה שאני לא חושבת בכיוון הנכון וכמה
שזה בעצם כן חובה, אז למה הם לא אומרים מההתחלה שזה כן חובה?
וסתם נותנים אשליה שאם נקום יום אחד וימאס לנו אנחנו יכולים
לעזוב..

טוב ההפסקה התחילה אז אני מניחה שאני יסיים פה..יום נעים =)