כתם שחור גדול בלב
מתפשט לו ומתבלט
לאורך הוורידים הארוכים שלך
ואת יודעת כמה אני מנסה
אני מוכרח
כתמים לבנים על שערך הצהוב
אני אומר לך שאת יפה
אבל זה אף פעם לא טוב
יותר קרוב אליך נסיה
איך שאת יודעת לחכות

הו נסיה כמה לב
יש בתוכך וזה כואב
לאבד כל חוש מגע עם העולם
מישהו שאל אותי עכשיו
איך זה שאת יודעת מה קורה לך
כי הכל נתפס ולא דועך
לזוז עם החיים שלך
הכל בלב

עווית נוספת מופיעה על ידך
אני מלטף ומנשק את צווארך
את נעצרת ומשתחררת שוב
ונסיה את יודעת לשוב משם
באומץ יותר ממה שיש לך
ואת יודעת כמה שיש לתת לך
לפעמים אני חושב
שלך זה בכלל הכי כואב
אפילו השירים שלך יבשו
ולפעמים אני חושב
שלשנינו זה דואב
שהשרירים שלך כבר התנוונו

הו נסיה כמה לב
יש בתוכך וזה כואב
לאבד כל חוש מגע עם העולם
מישהו שאל אותי עכשיו
איך זה שאת יודעת מה קורה לך
כי הכל נתפס ולא דועך
לזוז עם החיים שלך
הכל בלב

נסיה יפת עיניים
זה כואב כי אנחנו שניים
ורק אני אף פעם לא נתפס
העולם ממשיך בדרכו
ואת נשארת מאחור לכאוב
את כעסך הלא מובן
השיר נגמר ואת עוד כאן

נכתב לנסיה כספי- בחורה, אישה, אם וניוון שרירים.