אני מתגעגע לגן הפיות.
כמה שאני מתגעגע. כלוא בתוך החצרות של צורת ההתיישבות חסרת השם
שלי.
נמאס לי מכל האנשים הקטנים האלה שהולכים בכבדות ממקום למקום,
שקועים בשגרת היום הארורה שלהם. נמאס לי מהבתים החומים-אפורים,
מכוסי הטחב המת והקיסוס הנמק. האבק הצורב על הכבישים. השמים
ששומרים על צבעם האדום המזוהם ביום כבלילה. השיחים הבזויים
שאין בהם כמעט ירוק ואת מה שיש להם, הם שולחים לאחוז בכל מה
שעומד במקום יותר מיום. והכל עומד במקום. כלום לא זז בצורת
ההתיישבות חסרת השם שלי.
אני מתגעגע למוזיקה העדינה של גן הפיות. בצורת ההתיישבות שלי
אפשר להקשיב רק למטאל, כי הוא היחיד שמתגבר על רעש מכונות
הגידום הנלחמות בשיחים החומים, על הבתים החומים, המכוסים חרא
חום של הדרורים החומים השמנים שניזונים מפירורי לחם חומים. לחם
הוא הדבר היחיד שאוכלים כאן. יצירתיות אסורה. שגרה זה טוב. אין
נפלא. אין נהדר. אין מהמם. גם הם אסורים. יש רק טוב ורע. מין
"טוב" סטרילי שכזה.
אני מתגעגע לזיכרונות של גן הפיות. גם הם עוזבים אותי אחד אחרי
השני ואני לא מאמין שאי פעם הייתי במקום ההוא. או במקום כלשהו,
כי לחיות בצורת התיישבות שבה אוכלים רק לחם, זה לא מקום.
אני מתגעגע לקוסם. הוא חזק ועושה נפלאות. וכולם אוהבים אותו.
והוא נמצא תמיד תמיד בגן הפיות. אף פעם לא עוזב. הוא לא
כמוני.
אני שונא את צורת ההתיישבות חסרת השם שלי. את היובש התמידי של
העולם החום הזה. את המבט הריק, הבהייה של התושבים הקטנים האלה.
את חוסר הנגיעה שלהם בי, עד שעורי נרדם כולו מרוב הבידוד, עד
שהאבק המכה בי הוא נחמתי היחידה. הקשר האחרון...
נו מילא, על מה אני מקטר?
סלחו לי. לפעמים יש לי כזה רצון לפרוק את העצב שלי, אבל אתם
יודעים שאין אף פעם צורך לקטר, כל עוד אתה חי ובריא נפשית.
עוד יומיים אביב. רק יומיים. למרות שהאנשים הקטנים שולחים
מכתבים אינסוף לשלטונות, שיקבעו בלוח השנה, שהיומיים המיוחדים
האלה יוארכו מעט: מ-24 שעות לנצח. שגרה, הרי, זה טוב.
לא נורא. עוד יומיים אביב.
עוד יומיים האנשים הקטנים יצמיחו כנפיים והתזמורת תפסיק להיאבק
בשיחים ותיקח אל הנבל והכינור והפסנתר. עוד יומיים, רק יומיים
והשיחים יתמלאו בפריחה ענקית של סגול ולבן וצהוב. ואדום השמים
יהפוך לזריחה תמידית. והטחב על הבתים יוריק. וילבלב הקיסוס
הצעיר. ואבק הדרכים יהיה רענן ריחני. והדרורים יתמלאו בצבעי
הפירות האקזוטיים שגדשו את השבילים.
והכול יהיה נפלא. נהדר. מהמם!
ואני אהיה הקוסם.

גן הפיות.
עד הקיץ הקרוב.

(מוקדש לחבריי הנפלאים. שהם גן הפיות. אני אוהב את כולם)