כל האנשים העומדים ברחובות הגדושים,
כל האנשים השוכבים במיטות הקרות.
כל הנשים, כל הצעירות
כל הגברים, כל הצעירים
כל מי שחווה אהבה, כל מי שחווה אכזבה.
כל מי שרעד כשאמא אדמה דיברה,
וכל מי שפחד כשהירייה נשמעה,
כל מי שאכפת לו, וכל מי שלא.
כל השומרים וכל הנשמרים,
כל הבוכים וכל הצוחקים.
כל היפים, כל המכוערים,
כל מי שיודע להיות ולא להיות,
התאספו מסביבי,
עם נרות דולקים ונרות כבויים,
פרחים לבנים ופרחים שחורים,
התאספו מסביבי, התאספו מסביבכם
ואל תתנו לאף אחד לדבר
בזמן שנעמוד דקת דומייה
לזכר האהבה שלי, שנעלמה כלא הייתה. |
