אז ככה קוראים לזה. חשבתי שזה זה, אבל לא הייתי בטוח. תמיד
אמרו לי שככה מרגישים שזה קורה אבל לא הבנתי, או שאולי לא
הפנמתי.
זה התחיל שראיתי גרב בודדת על השולחן. אני לא יודע למה, אבל זה
הזכיר לי משהו. זה הזכיר לי משהו קרוב, זה הזכיר לי אותה. חיה
ככה, באי סדר, עם עצמה, אבל עם כולם. שוכבת לה. שוכבת ככה
במקום שהוא לא לגמרי שלה, אבל מתאקלמת בו. היא בטח שם כבר כמה
שבועות. איך לא שמתי לב אליה? תאמינו לי שאין לי מושג. אבל הנה
- עובדה שהיא שם.
כן, היא בדיוק כאן. איפה שרציתי אותה. קרוב אליי. אנחנו
מחוברים. לפחות אני מרגיש שאנחנו במצב כזה.
שמתי לי ברקע קצת מוזיקה, ושכבתי על הרצפה. לא חשבתי על כלום.
הכל התחיל להתערפל. בדיוק מה שרציתי. עכשיו צריך להמשיך ככה.
המוזיקה התחילה להעלם, והבנתי שהגעתי לשם. לידיעה. יש אנשים
שאומרים שזה התת מודע. אני לא חושב, לדעתי זאת נקודת החיבור
בין המוח לנשמה. בעצם, זאת נקודת הניתוק של הגוף. אפילו המוח
לא מחובר. רק הנשמה. ניסיתי להוציא אותה מגוף, לנסות להגיע
לאגו טריפ, אבל לא הצלחתי. אז חשבתי עליה. ראיתי אותה עומדת
מולי, ממש מולי. היא בתוך החדר, בחדר שאני שוכב בו על הרצפה.
ניסיתי לגעת בה, אבל חזרתי. הכל התבהר. למה ניסיתי? שיט. זה
רוקן אותי. אני מותש... נרדמתי על הרצפה.
התעוררתי.
פתאום, הרגשתי מוצף. מוצף במשהו שלא הרגשתי קודם. הרגשתי שאני
בנאדם אחר. הלכתי לשטוף פנים, וכשהסתכלתי במראה, עדיין ראיתי
את עצמי. הבנתי שאני עדיין אני, והמשכתי לחשוב. מה ההרגשה
הזאת? זה היה שילוב של משהו מוכר אבל קרוב, ממלא, ויותר מכול,
ההרגשה מרחפת. משהו מוזר, פאנקי כזה...
אני בינתיים כאן, שוכב שוב על השטיח, מנסה להיכנס לרגיעה. לא
הצלחתי. הראש שלי היה טרוד. ניסיתי להבין, מה ההרגשה הזאת? אחר
כך נזכרתי במשהו שאדם חכם אמר לי. הוא אמר לי שזו  המוזרה, היא
הכי טובה. הוא התכוון להרגשה. נזכרתי שהוא אמר עוד משהו.
שלהרגשה הזאת קוראים אהבה.
אני מאוהב? במי? הוא אמר שצריך לעבור שם שם, של כל מי שאנחנו
מכירים, וכשההרגשה פתאום מבצעת זינוק חד ומתחילה לעלות, ואפילו
לכאוב, אז כנראה זה האיש. והוא אמר גם שלכאוב זה טוב.
עברתי על כל השמות. כולם. אף אחד לא גרם לכלום.
אומרים שלכל אהבה יש שם, אולי גם לשלי יהיה. מתישהו יהיה. אני
בטוח.
חשבתי. ואז פתאום נזכרתי. חשבתי על השם שלה, של זאת שחמקה
ממני, שעוררה אותי. פתאום הרגשתי. מה הרגשתי? הכל. כל דבר
שאפשר להרגיש - הרגשתי אותו. שוב הרגשתי שהיא פה. אבל לא
הרגשתי את עצמי. נהיה חשוך.
התעוררתי, אבל הפעם הרגשתי מלא חיים. שיש לי כוח. אבל יותר
מהכל, הרגשתי אני חייב לראות אותה.
אז ככה קוראים למה שהרגשתי. היא.


מוקדש למאיה