ילד וילדה בשדה תירס גבוה
השמש מלמעלה מאירה במסתוריות
מחפשים למעלה את הירח הקר בשמיים הכתומים
יורד הערב, והם מדמיינים עצמם רוכבים על כוכבים,
וכאשר יורד הלילה הכוכבים מתעוררים...
הנער והנערה מתעוררים לפתע ומגלים
שעבר זמן והם עדיין כאן,
ואיך במהירות האור השנים חולפות
אותם זיכרונות, והשנים מזדקנות
בהייה בשמיים היא תאטרון הזמן
וההצגה מסתיימת עם רדת מסך הכוכבים.
איש ואישה מתעוררים לעולם אחר,
האוויר לא אותו אוויר והעננים לא עננים,
השדה כבר לא קיים, מפלצות הבטון רצחו אותו,
והאיש והאישה תמיד אומרים, כי העננים הם כמו החיים...
לפעמים יש אפורים ולפעמים לבנים, ויש גם עננים שבוכים
אבל הכוכבים תמיד נשארים כוכבים...
זקן וזקנה מתעוררים ביחד
לא שדה נשאר ולא אדמה
לא שמיים ולא אוויר, מה שנשאר
זו רק האהבה שבוהקת בליבם
כמו אלפי כוכבים עד כלות נשימתם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.