זו לא את ילדה.
אלו הן מיליון סיבות ומיליון דרכים לא נכונות שהובילו לבלבול
הזה שלך.
זה התחיל מאהבה גדולה ואמיתית ועכשיו זה מכורח הנסיבות.
את כמו הר געש שצבר וצבר במשך השנים ויבוא יום ויתפרץ.
לא בגללך ילדה.
היית לעזר רב לרבים ורבות שסחטו וסחטו אותך עד שלא הכרת את
עצמך, נתת את כולך. בשביל מה בעצם?
בשביל אהבה?
למרגלות אותו הר גועש ותוסס נח לו בשקט נהר. כמעט לא זז בעצמו,
הרוח נותנת בו את עוצמתה.
ואת, גם אותו הנהר הנע בקצב איטי.
אני רוצה לראות - לראות אותך ילדה, צוחקת צחוק משוחרר, בלי
עיניים עייפות.
אני רוצה לראות את השרירים שלך רפויים, אותך - רוקדת ריקוד
מפרק.
קחי לך חופש אישה.
חופש מאהבה.
סעי לאותו הנהר, תהיי חלק ממנו.
כוח זו אנרגיה שאוזלת אם לא מטעינים.
קצת יותר לעצמך, קצת פחות לאחרים.
אוהבת.