'את יודעת שההורים שלי רצו לקרוא לי "עמוס"?'.

- 'אתה בטח עובד עליי'.

'לא, בחיי, כשעוד הייתי עובר, בבטן של אמא שלי, כל פעם שהייתי שומע את השם
הזה, עמוס, הייתי מכניס לאמא שלי ככה בקטנה איזו בעיטה.'

- 'ואתה בטח חושב שזה מה ששינה את דעתה'.

'יש מצב, כאילו, תחשבי על זה, אני מתאר לעצמי שהם גם חשבו על זה, הרי בסופו של
דבר הם קראו לי איך שהם קראו לי ולא...עמוס'.

- 'אתה חושב שאם אני הייתי מביאה לאמא שלי בעיטות אז זה היה משנה משהו?'.

'תראי, אנ'לא יכול להגיד לך בוודאות, זה עניין של זווית, תנוחה וכל מה שמשתמע
מכך, כנראה שיחק לי המזל ופגעתי בנקודה רגישה'.

- 'אני בכל מקרה, מרוצה מהשם שלי, אז מה זה משנה בעצם'.

'זה משנה, כי בת'כלס...השם עושה ת'בנאדם'.

- 'אבל מה הקשר, אני אוהבת ת'שם שלי'.

'לא, את לא.'

- 'מה לעזאזל הקטע הזה ש'ך עכשיו עם השמות האלו, את מי זה בכלל מעניין'.

'אותי זה נורא מעניין, אני אפילו שוקל להוציא ספר על שמות ילדים'.

- 'תוציא'.

'אני אבעט לך בראש, אל תרגיזי אותי'.

- 'אתה מאיים?!'.

היא אכן קיבלה בעיטה לראש, הייתי בזווית מצויינת, גם התנוחה הייתה נורא נוחה
וכל מה שמשתמע מכך, אפילו פגעתי לה בנקודה רגישה.

- 'נו, נראה לך שמשהו השתנה בדעה שלי עליך למרות הבעיטה שנתת לי בראש'.

'מה...לא?'.

- 'לא, אני עדיין חושבת שאתה חתיכת דביל, צריך לאשפז אותך על כמה אינפוזיות
טובות'.

'טוב תראי, בעולם הזה, צריך להשתטות בשביל להישאר שפוי'.

- 'נו, אז נאשפז אותך על אינפוזיות של בירה'.

'לא, זה כבר מוגזם, מילא פטל, אבל לא בירה, מספיק לי מינון ההשתטות שאני נמצא
בו כרגע, אני עדיין לא צריך מנת יתר'.

- 'אה, פטל בדם ש'ך ממש ישאיר אותך שפוי אתה חושב...'.

'לא בטוח שישאיר אותי שפוי, אבל לפחות הוא יהפוך ת'רגע לקצת יותר מתוק ממה
שהוא'.

- 'טוב, צ'מע, אני חושבת שמיצינו, תזמין אותי לאיזו כוס פטל?'.

'למה כוס? בשבילך קנקן או חבית, אני אפילו אבקש שיעשו את זה מוגז'.

- 'אממ, גזוז פטל, בהחלט מחזיר לילדות'.

'נו, מה רע, בילדותך לא היו לך דאגות בטח אם להיות שפויה או לא, נכון? היינו
עושים מה שבזין שלנו'.

- 'אז תבטיח לי, שמעכשיו, אנחנו נשב רק על פטל מוגז'.

'מקובל עליי'.


"תבלו..."