שרה להב / 475. חגה-כלאה |
המטפס ומשתרג כצמה
על גדרות, הר וחומה
היה עד לחגה-יומה
כשאמרו זה לזו המירב
באביב קורע מרחב,
דלקת-פרחים צבעונית
וכתמי-אורה נחשונית.
וכשתפוח-האש קיטר אדיו
יומה נתערטל מצעיפיו
ושח הראש כשבולת שמלאה
ונטה חגה והיה לכלאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|