[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יצחק-צחי מלמד
/
שיינדיל ושאנטי

זאב "התחיל" עם שיינדיל בתחנת האוטובוס
-מותק, פנויה?
היא הנהנה
-לאן?
-לבנק
-באיזה סניף את?
-קפלן
-זה ליד הבית שלי, הרשי לי לקחת אותך טרמפ במונית
-באיזה בנק אתה?
-בנק הדואר

לפני שעישן את הסגריה שאחרי,  שאל אותה זאב:
-שיינדיל, את נזהרת?
-לא גמרת בחוץ?, אינפפה
-איך? מה את מדברת? הרי אמרת לי להסיר את הקונדום!
- זה בגלל שכואב לי
-את רגישה ללאטקס?
-לא יודעת
-כשאת הולכת לעבודה במשרד הבטחון, איפה שאת עובדת בנקיון, את
שמה כפפות?
-לא, אני לא מסתדרת עם כפפות.
-שיינדיל, אנחנו צריכים ללכת לסופר פארם לבית המרקחת לקנות
"פוסטינור2" גלולת היום שאחרי. מסכימה, שיינדיל?
-בסדר
-ואנחנו צריכים למהר, בגלל שעוד מעט נכנסת שבת. ההורים לא
מחכים לך?
-כן
-רוצה להתקלח, שיינדיל?, אני נכנס
-אני אתקלח בבית
הם הלכו לסופר פארם, בדרך לשם מנע זאב משיינדיל לעצור ליד
הומלסים
-חכי עם הכסף שאת מחלקת, אני לא יודע כמה כסף נשאר לי בחשבון
הבנק, ואנחנו צריכים לקנות את הגלולה
שיינדיל שאלה את זאב:
-מאיפה ידעת שאני עובדת בניקיון במשרד הבטחון?
בבית המרקחת הושיט זאב לרוקח את כרטיס ה"ויזה", בקש כוס מים,
נתן אותה ואת הגלולה בידה של שיינדייל, אחר הסתכל בתווית
התרופה עליה היה כתוב: "לא לשימוש באופן קבוע", הקופה הרושמת
צלצלה.
-יום זה שם המשפחה לפני העיברות?, שאל הרוקח שעיין בחתימה של
זאב על גבי הפתקית
זה היה יום טוב, אמר זאב בסבר פנים טובות
לפני שנפרדו בתחנת האוטובוסים, קנה לה זר חרציות בפיצוציה; את
החלקים הפנימיים של העיתון קבל בחינם, והמשיך לביתו ברגל. אחרי
שאכל שעועית מקופסת השימורים, טלפן:
-שיינדיל, מה שלומך?
-ברוך השם
-הגעת בשלום הביתה?
-ברוך השם
-איך הרגשת אצלי בבית?
-ברוך השם
-את תזכרי שיינדיל, לקחת את הכדור הבא עוד שתיים עשרה שעות?
-בעזרת השם
-זה חשוב מאד שיינדיל, כי אני לא אוכל  להתקשר אלייך בשבת
להזכיר לך. את צריכה לקום לכן בחמש בבוקר, כדי שתוכלי לקחת
בדיוק שתיים עשרה שעות אחרי שלקחת את הכדור הראשון.
-בעזרת השם.
-את כועסת עלי, שיינדיל?
-בסדר
-שבת שלום, שיינדיל
-שבת שלום

במוצאי שבת התקשר זאב לשיינדיל:
-היי, שיינדיל
-שבוע טוב
-איך היה  בשבת?
-ברוך  השם
-הלכת לבית כנסת אתמול?
-כן. גם אתה הלכת אתמול?
-בטח, לקחת  את התרופה
-כן
-רוצה לבוא עוד פעם
-למה לא
-אז אני מחכה  לך בתחנה
בדרך עצר בבית המרקחת  וכשביקש שוב את גלולות ה"פוסטינור2"
הרוקח זכר אותו:
-אהלן, מה הענינים?
-מזיינים
-אותה בחורה?
-לא עסקך
-דווקא כן עסקי
-איך?
-אם אתה לא רציני עם הבחורה, אז היא מצאה חן בעיניי
-איך קוראים לך?
-גבריאל. התכשיר הזה מיועד לנטילה חד פעמית, פעם ב... אתה
מסכן אותה.
-תביא גם קונדומים מגומי טבעי
זאב נישק את שיינדיל כשירדה מהאוטובוס, ושאל אותה אם היא רוצה
לשבת בבית קפה.
-למה?, אינפפה
זאב הרים כף ידו בתנועת וויתור, כששיינדיל שלשה שטר כסף לקופסת
נעליים שעמדה לפני הומלס, אבל השליך בעצמו מטבע לפני נגן
רחוב.
הקונדום העשוי גומי טבעי נקרע, ומכיון שממילא שוב צריכה היתה
שיינדיל ליטול את גלולת ה"פוסטינור2", ניצל זאב את ההזדמנות
לעוד משגל. הוא ניסה לשנות מהתנוחה המסיונרית בה שכבה שיינדיל,
באמרו לה להסתובב. שיינדיל לא התווכחה, אבל מיהרה לשוב לתפוס
את הפוזיציה על הגב.
-שיינדיל, שמעת על משחק מקדים?
היא לא ענתה.
שיינדיל, צצה מחשבה בליבו של זאב, שמעת "הבדלה"?
-לא.
זאב קם מהמיטה, ערך בקבוק יין, בושם ונר ריחני על השולחן.
שיינדיל קמה אף היא והתיישבה ליד השולחן
-תבדילי, שיינדיל, אני כבר הבדלתי
הוא שלף ספר שירי ביאליק ופתח אותו לפניה
שיינדיל הסתכלה בספר
את מרכיבה משקפיי קריאה, שיינדל'ה?
-לא
-אז למה את מחכה?
-הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ותהי לי
לישועה... ברוך המבדיל בין קודש לחול, היא סיימה
-לחיים, שיין
-לחיים
אחרי שלקחה שיינדיל את הגלולה, שאל אותה זאב אם היא מוכנה
לנקות את חדרו.
השיטה שלה בנקיון היתה להעביר את כל החפצים לצד אחד של הבית,
ולשפשף עם הרבה מים ואקונומיקה. היא התחילה במטבחון, זאב ניסה
ללמד אותה להשתמש ב"מגב הפלא", אבל שיינדיל לא היתה מוכנה
לשמוע על כך.
-תחזור לחדר, תסלח לי על הריח של האקונומיקה אבל אני כבר
רגילה.
כשעבדה בחדר הסתכל בה, והתייחם שוב.
אני מיד גומרת.
החדר הבריק מנקיון, והוא שב והלביש את הגומי הטבעי על אברו.
תוך כדי זיון, קמה שיינדיל פעמיים ומרחה על ידיה קרם ידיים.
הקונדום נקרע שוב, ובפעם השלישית תוך יומיים - שניה תוך שלש
שעות חזר זאב, לבדו לבית המרקחת.
-בכל מקרה של קיום יחסים, אפילו זמן קצר אחרי נטילת גלולת
"פוסטינור2", היא מאבדת מיעילותה.
-תביא לי עוד קופסת גלולות אחת
-אסור ליטול שתי גלולות, אחת אחרי השניה במרווח כה קצר
-זו לא אותה בחורה, קרץ זאב לרוקח
-תוכיח
לקוח שעמד מאחור, בקוקו גוונים אסוף למעלה ופאות לחיים
מרובעות, התערב בשיחה
-שמי דותן ואני חושב שזה עוול וגועל נפש להרעיל בחורה רק כדי
שאתה תוכל לספק את תאוותיך.
-דותן..., פתח זאב (כשהוא מבטא את השם מלעייל)
-דותן, את שמי יש לבטא במילרע
-אני אתחתן איתה!
הוא המשיך ומצא בית מרקחת פרטי הפתוח גם במוצאי שבת, הרוקח שם
לא שאל שאלות מיותרות. שיינדיל בלעה את התרופה, וזאב אמר לה:
-מתי אני יכול לבוא לראות אותך בבית של ההורים שלך.


שנה מאוחר יותר, בזמן שזאב התקלח במלתחות חדר הכושר, שמע
מאחורי גבו קול מוכר:
-פוסטינור2, תצא, אני רוצה לדבר איתך
זאב משך על גופו חלוק, ויצא
אתה אחראי למותה של שיינדיל, ואני יודע זאת.
גבריאל נשמע כמו תמיד
אתה התחתנת איתה כדי להרעיל אותה ב"פוסטינור2" ולזכות בכספים
של הביטוח
-אם אתה יודע, אז למה אתה מספר לי?
-אני רוצה להשתתף איתך בחגיגה
-יש לך הוכחות?
-יש לי רוקח שמוכן להעיד שרכשת בשנה האחרונה גלולות בתדירות
יוצאת מגדר הרגיל
-לך על זה

מספר חודשים  מאוחר יותר, הלך זאב ברחוב בלווית חברתו השאנטית,
ופגש בדותן באקראי. השניים מהרו להתנשק, וזאב הציג את דותן
בפני חברתו
-עקבתי בעיתונות אחרי הפרשה, מברוק, יצאת  מזה גדול, המשטרה
פנתה למשרד הבריאות, שאחרי בדיקה קצרה אישר שאין אפשרות ללקות
בסרטן כתוצאה משימוש בגלולה. החקירה נסגרה מחוסר אשמה.
בכל  זאת נשארה שאלה פתוחה איך גבר ברמה גבוהה כמו שלך,
מתחתן עם בחורה כל כך פשוטה.
-האהבה עיוורת
-אבל לא עניה, אתה ידעת שהיא תמות. גם המשטרה והבטוח יודעים
זאת, ואין אפשרות להאשים אותך
-מידע תמורת מידע. אתה מכיר את גבריאל, מאין הוא ידע על מותה
של שיינדיל?
-הוא מצא אותה במודעת האבל בעיתון, שם כמו "שיינדיל יום"- לא
פוגשים בכל יום
-או. קיי. עכשיו תורי.
אני אוהב נקיון
דותן הניד בראשו
סיגי אשה טובה
דותן פתח כפו
היא ניקתה הרבה, עם הרבה אקונומיקה
-ו...
-הריח של אקונומיקה מסרטן, לא היתה לה אפשרות אחרת. אני
נאלצתי לשהות מחוץ לבית כמעט כל הזמן, היא לא רצתה שאריח אותו
בעצמי.
דותן עמד תפוס הרהורים
ואת לא מנקה?, פנה דותן לשנטיפית
-מנקה...
השנטיפית הפיגה בפאוזה תיאטרלית
בחומרים ידידותיים לסביבה.
-גם אותה ביטחת?, שאל דותן
-בטח
-ואתה לא רוצה במותה
-נו ווי מן, ענה זאב, ים מתקלחת אחרי הזיון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הטרנד עכשיו זה
לכתוב סלוגנין
מתוחכמים
ואיטלגנטים
אני אישית נגד
טרנדים.



ק. מרכוס, מסביר
את עצמו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/3/05 20:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק-צחי מלמד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה