כמו אז
תצביע עלי ותסרוק אותי
מכף רגל ועד ראש- אידיאלית
צלמי ישאר לך מקועקע במוח
עד תעז לגשת
וכבר מראש תדע את שמי,
ותחמיא ואסמיק
ותסתיר לי את השמש
שחורכת את עורי ברכות של סוף קיץ.

ואתרפק בחיבוק
ובמילות שעות קטנות של לילה
ולמה אני לא ישנה עכשיו?
ידעתי שתצלצל, העברת בי צמרמורת- אידיאלית
את כל כך מתוקה וסוערת ומסוכנת
ומזכירה לי דברים ששכחתי מזמן.

אני רציתי לשכוח את עצמי, בתוך הביחד שלנו
ולדעת שטוב לי- בלי להילחם בציפורניים על המציאות שלי.
למה אני ערה עכשיו?
ידעתי שתצלצל, או שידעתי שזהו הסוף.