אוקיי, חזרתי.
נעלמתי להרבה זמן, לימודים אתם יודעים.
אוקיי, נשברתי.
הייתי חייבת לשוב, נתקפתי געגועים.

יש לי את החשק ליצור, המוח לא מפסיק לעולם.
כמהה לפרסם את מחשבותיי.
בדרך כלל אני מגיעה לכאן מוכנה.
אך הפעם זה שונה.
אני פשוט נותנת לאצבעותיי להקליד מעצמן על המקלדת.
אני לא השולטת.

אני בן 31 מחר.
שכולם ילכו להזדיין.
איך עברו השנים כל כך מהר.
שונא להתבגר.
וגם לא מוכן להתחייב.
תביני את הכאב.
אני יודע שאת אוהבת אותי.
תאמיני לי זה הדדי.
אבל לא מוכן עדין לשים לך טבעת.
שכולם ילכו להזדיין.
אימא שלך.
אבא שלך.
אחיך.
ואחותך התינוקת.
כולל הפינצ'ר שחושב שהוא כלב שמירה.
פשוט תפסיקו להתערב לי בחיים.
ואחר כך אתם מתפלאים למה אני לא מוכן להתחייב לנעמה.
תבינו כבר שזה ביני לבינה.
את יודעת מה נעמה? גם את יכולה לקפוץ לי.
הניג'וסים שלך עלו לי על כל העצבים.
מצידי את יכולה לחזור להורים היקרים שלך.
טוב בסדר, אולי אני קצת מגזים.
יש לך רשות להישאר.
את כל עצבים אני אוציא מחרתיים במילואיים.
שכולם ילכו להזדיין.
המאפיה התימנית שולטת בבסיס.
איך יכול להיות שבבסיס אחד כל המפקדים יהיו רק תימנים?
משה תחזיק מעמד, זה רק לשבועיים.
לפחות כל הח'ברה יהיו שם.
וכאילו שאני באמת צריך אותם.
חבורת מתחסדים.
שכולם ילכו להזדיין.
אתמול נעמה הכינה לי מסיבת הפתעה.
שונא הפתעות.
המפגרת הזמינה גם את החברים שלי מהתיכון.
אחרי שמונה שנים הייתי מצפה שתבין כבר שאני לא סובל אותם.
הם הביאו את הנשים והילדים.
חשבו שזה יביא לי חשק להתמסד.
לא מוכן להתחייב, אולי תקלטו כבר.
השעה הייתה אחד בלילה, לפני שחשבתי שהסיוט נגמר ושכולם מתחפפים
הביתה, נפלה עלי הבשורה הרעה.
נעמה קראה לכולם להרמת כוסית לכבודי.
"מזל טוב, יום הולדת שמח, הרבה אושר..." בלה בלה, כל כך נדוש,
הפסקתי להקשיב, כל שנה זה אותו דבר אז בשביל מה לומר שוב?
"אני בהריון" איך ששמעתי את זה נחנקתי.
מה היא מפגרת להגיד לי ככה לפני כולם?
כנראה רצתה להרוג אותי, בבקשה שמישהו יהרוג אותי...
מה ילד עכשיו באמצע החיים?
הורסת שמחות, למרות שטכנית גם לא הייתי שמח לפני.
אבל זה לא משנה, לא עושים דבר כזה לבן אדם.
זה אומר שעכשיו אני חייב להתחייב?
שכולם ילכו להזדיין.
הבוקר שאחרי הגיע סוף סוף.
והשמש המעצבנת סינוורה אותי מבעד לתריסים.
"בוקר טוב ישנוני" כמה עליצות יכולה להיות לאישה אחת?
שתפסיק זה מעצבן, יש לה מזל שאני אוהב אותה.
"מזל טוב משה."
שיט, שכחתי לגמרי.
"אז איך את מפנקת אותי היום?" שאלתי אותה.
איך שסיימתי את המשפט הופיע זאטוט קטן מעבר לדלת.
למה הוא תמיד חייב להפריע?
אם הוא לא היה נכנס הייתי מקבל קצת...
יש לו מזל שאני אוהב אותו.
אני בן 31 היום.
לפני יומיים הייתה לי מסיבת הפתעה שנעמה הכינה לי.
היה פיצוץ.
היא שוב בהריון.
טוב לדעת שאני עדין מתפקד.
זה יהיה השלישי שלנו.
אני כל כך שמח.
החיוך לא יורד לי מהפנים.
אני אוהב את שני הדרדקים הקטנים שלי, דורון ודרור.
אני אוהב את נעמה, אשתי זה מכבר 6 שנים.
אני אוהב את החיים שלי.
ושכולם ילכו להזדיין.