|
מילים: ליאת קורן (נואמה)
לחן, עיבוד וביצוע: אמנון קבולי
acum :- )
אני נודד לי בשנתי אל חלום
כה מעורפל, כלל לא מוכר
בהיצת דמיוני זה לא יקרה שוב
אני פוסע צעד צעד אל הסוף
ימי הלילה השחורים הם...
כיום חשוך אפל חסר תקוות
שלא נגמר לו לעולם, ורק מתחיל שוב...
בלי משמעות... בלי מודעות...
בין ימי הלילה הקרים אני נודד לי
כל יום כבוי, דהוי כל כך אבוד
רק רע ואופל הוא זורע
בזדוניות... וברישעות...
ימי הלילה השחורים הם...
כיום חשוך אפל חסר תקוות
שלא נגמר לו לעולם, ורק מתחיל שוב...
בלי משמעות... בלי מודעות...
סימטאות הריקנות והחורבן
פותחות לי את דלתן
חלומות האופל והאובדן
מזמינים אותי לשם...
ליום הלילה החרב
לפי התהום המתקרב...
רוצה הלאה להמשיך
אך לא יודע איך
הזיכרונות בי מהדהדים
מימי האור האבודים...
אנשים בבקשה תגיבו זה חשוב לי : ) : ) |
|
טוב, זה אני
שהפלצתי, בסדר?
וכשמייקל ג'קסון
ביקר בארץ ב-93'
והפליץ ידעתם
לרדוף אחריו עם
בקבוקים כדי
לשמור למזכרת את
הריח, נכון??!
אפרוח ורוד סבור
שגם לנודים שלו
מגיע יחס חיובי
לשם שינוי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.