וכאילו שלא עברו להם 2000 שנות גלות שוב אני איתכם בחצוצרה
תוקע, המשך עלילותיי!!!
ההשפעה של הספרייט עדיין לא פגה ולכן אני אפצח במטאפורות שלא
מין שעור הספרות הקונבנציונלי והאנאלי ואולי גם אוראלי. ירדתי
לפאנקי טאון פאנקי טאון לתוך האלקטריק אבניו בשביל למצוא את
הפצלוח המעורער בגבותיו שביתק לי את המעי הגס וחצי מהמעי
המנומס. האויל משריש הזה חושב שהוא יכול לבוא ותקוע את הזרג
בחורים לא שלו! הא! עוד לא קם הגבר שלא יצא בלי ביציים מפגישה
איתי.
חוץ מאבא שלי ועוד כמה... טוב, לא משנה! הגעתי ליד איזה פח זבל
ירוק מגעיל כזה והצחנה שאפפה את המקום הייתה יותר גרועה מחדר
מתים ביום בהיר של שמש כשכל הגופות שם מקריבות בסטלבט בגלל
החום והלחות (אל תשכחו קרם הגנה). אך קול מוזר משך את תשומת
ליבי אל החדר האחורי, שמתי את פעמיי לכיוון הדלת בעוד הקול של
חפירה בתוך אבטיח עסיסי מתחזק והופך מהיר יותר ויותר.
פתחתי את הדלת ושם הוא היה! האנס המנומס! דופק חור עין של גופה
במצב של ריקבון מתקדם! הנקרופיל הזה! מזל שאני לא נמשך לגברים
אחרת עוד הייתי נהנה מהמחזה המזוויע. בלי לחשוב פעמיים שלפתי
את הרוקט לאנצ'ר הנישא שלי ופילחתי לו את הראש בפיצוץ שלא היה
מבייש את מטריקס ומשימה בלתי אפשרית 2 יחדיו. טעות גדולה. לא
רק שפוצצתי גם את הגופה וכל המוגלה עפה לכל עבר ועבר אלא שגם
גופתו הארורה התפזרה אנה ואנה. כל חליפת הארמאני שלי התלכלכה
עד הבוקסר המנומרים שלי ונזדקקתי לניקוי יבש. למזלי בדיוק באה
המנקה הרוסיה ושטפה ממני את הזוהמה המקוללת. הסתפקתי בניקוי
רטוב שכזה, במילא זה יותר סקסי ועוד מידיה של סלוונה החסונה.
פיתחתי איתה שיחת חולין והיא סיפרה לי שהיא השתמשה בסטרואידים
במלחמה הקרה כדי לפתח את שרירי האגן שלה, אבל היא עדיין אישה
שבנשים מנוגה וגברים ממארס. אמרתי תודה שלום אני לא רוצה לראות
אותך יותר בחיים אחרת תביאי לי טראומת ילדות וריחפתי החוצה על
גל הספונז'ה.
בחוץ חיכו לי הבחורים בכחול. "יש תצוגת אופנה?" תמהתי. "לא" הם
ענו בקול סמכותי. "רק באנו לחקור אותך בקשר לשוד שהיה אתמול
בלילה..." החוורתי למשמע אוזניי ונחירי החסירו פעימת מונה.
כי הרי אתמול בלילה בליתי עם אישתי שתחיה במועדון הסמור בחצי
המערבי של העיר ליד שכונות העוני. "אני זכאי אני זכאי" צעקתי,
אך ללא אונים. הבחורים הכרסתניים עם הדונאטס לקחו אותי דאון
טאון כמו שאומרים. תוך כדי הנסיעה עפו עלי הדונאטס ו2 כוסות
קפה אבל עשיתי את עצמי קשוח למרות שנכוותי קשות בין רגלי
המגולחות להפליא (שימותו הקנאים). "אתם לא תקחו אותי בחיים אתם
תפלו ביחד איתי חזירים!" סיננתי בקול מחוספס עקב הכוויה בביציי
האהובות. "כאן זה לא זינזאנה" הם צעקו ביחד. "אני בכלל לא אוהב
זינזאנה אני אוהב אוז!" דממה... טוב נו אם כבר לוקחים אותי
לכלא שזה יהיה כלא נשים, אבל באגף הקטינות. כמו שצפיתי הם
הסכימו. הנהג עשה פניה חדה ופני מכונית המשטרה היו מועדות לכלא
הקטינות האזורי, איפה שכל הכוסיות נותנות בראש פעמיים שלוש
בלילה (חרוז). ממבט ראשון אתם בטח חושבים שאני פדופיל מועד,
אבל אם תחזרו לפרק הראשון תיווכחו שאני עדיין בן בליעל אהה...
בן עשרה התכוונתי, אז זה לא אומר שאני פדופיל אלה סתם חרמן,
מכור למגע וכל הכינויים המגעילים האלה שצועקים לילדים נכים.
את הטעות השניה שלי היום עשיתי שנכנסתי לאגף השמנות אבל תיקנתי
אותה בלי בעיה, אבי טולדנו שכמוני. סידרתי את הבלורית ואת
הרסטות בין הרגליים. "נמאס לי מהרסטות בשיער הערווה, הגיע הזמן
לעשות צבע וקוצים" הרהרתי לעצמי.
הנהנתי לשלום לשומר הסף והוא פתח לי את הדלת לגן עדן של בתולות
זקנות. דפקתי איזה 20 בירות ויצאתי למסע הזממים שלי, מזל
שבשהותי בהודו ובמנזר שאולין למדתי גם טנטרה בנוסף לקונג-פו
בסגנון קוף שיכור ומלוכלך.
ככה שהרמתי את כל הכלא כולל את המנהלת. ואז התמוטטתי מרוב
תשישות.
גבר גבר אבל בכל זאת טייס. התעוררתי למשמע הדפיקות על הדלת.
הבנות רצו עוד סיבוב, ידעתי שאני לא יעמוד בזה ותכננתי את
הבריחה הגדולה. לחצתי על הכפתור שמפעיל את כוחות השחור שבי,
עברתי לצד האפל, וכמו מתוך סרט אימה על אנשים זאב שעירים צמחו
לי ציפורניים עם לק שחור שלא היו מביישות שום פרחה או שטניסטית
גאה. חפרתי ברצפה אבל בטעות קרעתי את הצנרת. אופס. כל החרא צף
על המים ולי נותרו חמש דקות עד שכל החדר היה מתמלא והייתי נחנק
משפכי אדם ומחזור של בנות. הבעיה שהייתי זקוק לרק 2 דקות בשביל
לחפור דרך הקיר וכך עשיתי. הזרם היה רועש למדי. המים נתזו לעבר
הפרדס ואני איתם. נחתי על כמה היפים שחיברו מצנחים לתפוזים.
למזלי הרע הם היו שחיפים והנפילה התלוותה בקולות ניפוץ עצמות.
מזל שהם מאמינים בpeace and love אחרת הם היו שוברים לי את
הפרצוף. אני מאמין ב piss and leave אז נפרדנו כיזיזים והלכתי
לדרכי לעבר הלא האינסוף ומעבר לו...