רני צוויגנבום / ספינה |
שט על אוזניי
כספינה על מיי ים שקטים
בולט הוא קולך,
מרשים, אך זעיר
מלטף אותי, עוטף.
כמלאך החובק תינוק
מחכה אני למגע, מרפה.
כואב הים
וספינתי טובעת
משוועת לקולך
משוועת לסתום את חורה בה.
ואת, ספינה אחרת משיטה
וספינתי טובעת, שוקעת,
אל מול ספינתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|