בתוך מנהרות מכאובייך
אני, מוצא עצמי
כואב
כי טעם, אין
כבר
תחנונייך מנגנים על גרוני
אני, מוצא עצמי
מקיא.
למה?
שואל את עצמנו.
טיפות יגון ניגרות אל מאגרי ליבך
אך אני התייבשתי, מוצא עצמי
מורד
במי? זאת לא אדע, כי אחרת.
נטשתיך שרועה, מדממת בשטח
ואני, מוצא עצמי
ללא מוצא, ללא ידיעה
כואב על מכאובייך
כואב על מכאוביי.
כואב
קרעתי אותך כדמות אוריגמי.
שסועה, אני מוצא עצמי
אבוד, מבחיל.
נטושה את בתוך מכאובייך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.