אורינה טמסות / בספר זיכרונות |
בספר הזיכרונות רושמת אני על הטיול ההוא,
לפני סוף הנעורים, איך רכבנו יחדיו ברכבל.
אל פסגת הר מצדה
דנו בשאלה שערערה קמעה את מחשבותינו,
לאן יעלמו נעורינו בבוא המחר.
זוכרת שעניתי לך בשאלה אחרת
האם תיזכר שיד הזמן תיגע בי ובך ונעמוד כזרים,
בסמטאות העיר.
כי לגמנו יחדיו מאותו מעיין נעורים
עתה נראה לי כי שכחת זאת,
אך לא אני הרושמת הכל בספר זיכרונות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|