ניצן נואנד / מלאך בדמות משורר |
ריסס מישהו בקידוש על גדר לבנה,
אז ישב על ספסל והרחוב זז מעצמו
בתנועה יחסית הפוכה בקצב לא לו,
עוד לא צהריים וכבר שנא את כולם.
טוב, הוא לא אשם שהעולם מזויין,
חשב לעצמו או מילמל בשפת גוף של
אדם מתפלל. עצם עיניים והירהר על
ההוא שהלך מאצלו ולא שב ואולי
זה הוא בעצמו כך הוסיף עוד וחשב
והביט לתוך תוכו וראה הבל הבלים
בדמותו שלו והיה טהור והיה זך.
רק אז, קם ממקומו המלאך והלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|