ארבל הכרמלי / חשמל זורם בעצמות |
והזרמים האנושיים - כמו חשמל מוליכים,
את הפלוס ואני המינוס-
מה יקרה עוד רגע עם הפיוז?
הזרם עובר אט-אט;
רואים הכל במבט,
הגופים רוטטים מחדווה
כשהמבט אומר: גע, גע...
בראש מעקצצים זרמים קלים,
הלב גואה בגלים, גלים,
העיניים מאבדות פוקוס לכאורה
לטובת ההתמכרות לתחושה.
ליטוף, חיבוק, מגע, חדירה-
פלוס ומינוס קיימו הפגישה,
ברקים וניצוצות מלהט התשוקה,
סערת חושים ואורות מעוצמת האהבה.
18/02/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|