היא תלויה על הקיר
בפינה קטנה, חשוכה
שרה לה שיר
אך בליבה היא בוכה
אזל כוחה
תיבת נגינה מנגינה מנגנת
אך בפני הבובה היא רוטנת
"מדוע את פה? את כה קטנה וטיפשה
את לא אמורה להיות פה
את ממילא לא מספיק חשובה
מה פתאום, את טועה, תיבה
"אני אינני טיפשה, ואני נחשבת"
אז אך היא חושבת, מעט עצובה
אולי אני באמת סתם בובה מייבבת
לעולם החלומות היא בדמיונה עוזבת
בובת סמרטוטים מתנדנדת
על סף החלון היא עומדת
קדימה ואחרוה היא צועדת
עומדת ליפול, היא יודעת, ורועדת
היא מפחדת
הרוח שורק לעברה בקול גדול
"בובה קטנה, את עומדת לפול"
"לא אכפת לי" היא עונה
"אני ממילא רק בובת סמרטוטים
רק בובה". |
