|
אני שונאת את איך שאנחנו כרגע. אני שונאת את זה שאני יושבת
ומחכה לך ליד הטלפון ואתה לא מתקשר! למה אתה לא מתקשר? מה אתה
כבר לא אוהב אותי?! כל הנשיקות האלה לא היו בשבילך משהו? למה
אתה לא מתקשר?! למה אני צריכה לנחש מה אתה חושב?! למה אתה לא
בא ואומר לי אותם?
אוף, אתה כל כך לא ברור מצד אחד אתה שלי - ומצד שני אתה
מתעלם?
מה אתה חושב שאני בובה שלך שאני אתן לך ככה להתנהג?
אתה מבטיח הבטחות ובסוף אני מקבלת מזה רק עצבים.
אתה לא עוד איזה בן אתה ה-בן אתה הגבר שלי!
למה אתה לא יכול להסביר בדיוק מה אתה רוצה?
למה הכל אצלך זה "לזרום, לזרום, לזרום?!"
אוף!
תחליט! |
|
|
כשאני רואה
אותך
אני רואה את מה
שבא לי לראות
אותך.
מתוך: "שירים
שמי שימציא אותם
פעם יהיה
אדיוט", א.
פוטין, עם עובד,
1956, עמ' 14,
ועוד כמה פרטים
לא חשובים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.