יש לי פרווה קוצנית וקרניים.
יש לי פרסות ארוכות ואוזניים-
שבהן אני מנפנף.

יש לי גם עור חלקלק צבע דשא.
וגם אני מקרקר אחרי ש-
השמש סוגרת היקף.

יש לי הומור וגם טאקט די גרוע.
יש לי זקן מלוכלך ופרוע.
וציפורן אחת חודרנית.

ונערה רגילה במפתיע,
שלא אחת בימים אהבתיה
ואותי היא תאהב בשנית.


בלי לנסות להחליק קו נבדל
בלי להגיד "אהבתיך, אבל-
צריך לשנות את זה שוב."

זו שאת קוץ פרוותי מלטפת
זו שלכפות את עצמה מסרבת.
זו היא מהות הכישוף.



( ואלוהים, אם הוא קיים, יודע אם זה עוד תקף)