[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלמו ניקו
/
החש נדג

קראו לה ריקי. היא נולדה לשני הורים משעשעים, מפנקים ואוהבים,
אך מלאי רעיונות מטורפים.  
ריקי גדלה כילדה רגילה למדי (אם כי קצת מזוכיסטית) בשכונה
רגילה עם חברים רגילים, אך בגיל 15 גילתה פתאום כי היא כלל לא
רגילה.
גילוי זה המם אותה לגמרי, שהרי לא היתה רגילה לחשוב שאינה
רגילה ובאופן רגיל למדי היתה צריכה להתרגל לכל העניין.
והעניין הוא שהיו לה כנפיים. כן כנפיים, לא שלוש רגליים, לא
שני ראשים וגם לא קרניים רחמנא ליצלן. כנפיים כאלה קטנות
וחמודות, כמו של פרפר, בדיוק באמצע הגב שמאד קשה לראות אותן
ועוד יותר קשה לעוף איתן (לא שזה צריך להפריע למזוכיסטית עם
כנפיים לקפוץ מגובה שלוש קומות ולו רק כדי להיווכח שהיא
מזוכיסטית עם כנפיים שגם לא יודעת לעוף).
לא נספר כאן איך לעזאזל מצא זוג תמים זה של כנפיים את דרכו
דווקא אל גבה של ריקי וזאת מסיבות של חיסיון רפואי, צנעת הפרט
וגם לא מעט הגיון בריא, אבל נזכיר את העובדה, שקודם אולי נראתה
זניחה, אודות רעיונותיהם המטורפים של הוריה ונציין שעובדה זו
קשורה במקצת או בעצם לגמרי לעניין כולו (ואף לעניינים נוספים
ומוזרים לא פחות שגם אודותיהם לא נספר ומאותן סיבות בדיוק).
כפי שקורה לכל ילדה שמגלה פתאום שיש לה כנפיים, גם חייה של
ריקי כבר לא חזרו להיות כפי שהיו לפני הגילוי. זה התחיל
בסיוטים על זבובי ענק שתופסים אותה ותולשים את כנפיה באכזריות
תוך כדי שהם צוחקים צחוק זדוני להחריד, נמשך בהשפלות ובדיחות
מטופשות (אבל לא בהכרח לא מצחיקות) מצד החברים (בעיקר נהנו
לשיר לה הכניסיני תחת כנפך) והסתיים במספר רב למדי של צלקות
ושברים (קומה שלישית כבר אמרנו?).
אין טעם לציין (בסתירה גמורה לכך שבחרנו דווקא כן לציין זאת)
שריקי לא ממש הצליחה בתחום הרומנטי. מה זה לא ממש? היינו
אומרים שלמרות הכנפיים, ריקי בכלל לא 'התפרפרה', אך כיוון שזה
הומור צפוי וחסר טאקט נאמר זאת ונוסיף הערה מטופשת.
ולאחר כל מה שסופר, בטח לא תתפלאו למצוא את ריקי בגיל 18 וקצת
משוטטת לה בין אתרי ההיכרויות ברשת ובקושי רב לא מתייאשת.
באופן חשוד למדי כל האתרים הכילו כמעט את אותם הפרצופים.
פרצופים אלה מצדם, באופן חשוד עוד יותר, דאגו תמיד להצטלם
בזוויות ובתנאי תאורה בלתי סבירים בעליל.
8 חודשים עברו מאז החלה במסע המפרך הזה, אך עדיין לא הצליחה
למצוא את צירוף הפיקסלים שיתאר את הבחור אותו חיפשה. למעשה
כמעט ולא יצרה קשר עם אף אחד, למעט דייט אחד הזוי עם בחור
שנראה בהתחלה די נחמד, אך עד מהרה התגלה כבעל אובססיה חולנית
למפות שולחן (בעיקר כאלה עם משבצות ירוקות ואדומות).
בכל מקום אחר, הייתם מצפים בקטע זה של הסיפור לתפנית בסגנון -
'אבל היום החליטה ריקי לעשות מעשה והתנדבה לאגודה נגד ניסויים
בירקות ננסיים'. עם זאת, כיוון שסיפורנו מותח את גבולות הבלתי
אפשרי (ובודאי גם את עצביו של הקורא הממוצע), חייה של ריקי
מקבלים תפנית מסעירה כשהיא נתקלת בהודעה לא שגרתית במיוחד באתר
בזו הלשון - "בחור אנטיפתי, אדיש, חסר חוש הומור ובעל נטיות
התאבדות קלות (בעיקר בשעות הבלתי סבירות של הלילה), מחפש בחורה
מצחיקה יפה וחברותית כדי להגיד לה בכנות ובשיא הרצינות שהיא
מעניינת לו את השערות בביצים. ואם כבר מדברים על ביצים, אז אם
לא קשה לה להכין לו כל בוקר חביתה זה יהיה ממש נפלא ותודה
רבה."
ריקי קראה את המודעה שלוש פעמים. בפעם הראשונה הגיבה כמו כל
אחד מהקוראים שכבר לא איתנו בשלב זה. בפעם השניה הגיבה כמו
הקוראים הבודדים שעדיין כאן ושנבצר מבינתנו להבין מדוע. בפעם
השלישית הבינה בהתרגשות גדולה, שלוותה ברפרוף כנפיים קל,
שצפויה לה סוף סוף הצלחה ושאין לזה שום קשר לעובדה שהיא יודעת
להכין חביתות מצוינות.
למחרת, בדירה צפופה ומבולגנת, עם סיגריה בפה, פנים שלא ראו
סכין גילוח (וכנראה גם לא מראה) כבר כמה שבועות טובים, ישב אדם
שעונה לשם צביקה (אלא אם כן הוא ישן, עסוק, או סתם מתעלם)
ומבעד לכתמי השמן במסך הצליח לקרוא את ההודעה הבאה - "חולה
סופנית מקדישה את ימיה האחרונים למחקר מעמיק בנוגע לקשר שבין
אירועים משפחתיים ושערות ביצים. החביתה כבר מוכנה, רק תביא
יין."
צביקה קרא את ההודעה שלוש פעמים. בפעם הראשונה לא הבין מילה
ואז החליט להחליף קידוד. בפעם השניה חשב שעליו לקרוא את זה עוד
פעם אחת ובפעם השלישית הבין בהתרגשות גדולה שלוותה בתחושת
שריפה בבטנו, שהפעם זה שונה. הוא לא ידע להסביר למה זה שונה,
אבל את השריפה בבטן בהחלט ידע להסביר כשהבחין שהסיגריה נעלמה
מידו.

צביקה וריקי כבר שנתיים ביחד. קשה לתאר במילים את החיבור
המיוחד שנוצר בין שני יצורים מוזרים אלו ותיאור כזה אכן לא
יינתן כאן. אבל רק כדי להרוויח כמה שורות נוספות נספר על מנהג
אחד שאולי מהווה רמז כלשהו למהות הקשר המטורף הזה - מדי יום
שישי, עם השקיעה, ריקי וצביקה עומדים ערומים לגמרי בגינתם,
מאזינים לשירי עם סקוטים, ואוכלים גזר גמדי.
חוץ מזה צביקה עדיין לא התגלח, ריקי עדיין לא יודעת לעוף
וההורים שלה עדיין צוחקים כששואלים אותם איך באים ילדים לעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם יודעים מה
אומרים - השדים
יוצאים בלילה.
תיזהרו על
האצבעות,
ילדים!




הפייה הטובה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/3/05 16:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלמו ניקו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה