[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ושוב בוקר. מחיתי בתנועת יד סיבובית, בטוחה, את חותמות השינה
שעל עורי, עיניי, שפתיי. משוכנעת שהאסרטיביות הזו שאני מפגינה
במפתיע, תהווה איזשהו סוג של זרז בעבורי, ואני הפעם, אולי
בניגוד לכל שאר אלפי הפעמים האלו, אתרומם מהמיטה ואצעד אל עבר
האמבטיה. זה בכלל לא משנה אם צעדיי יהיו מהוססים או בטוחים.
אין אף נפש שרואה ושופטת. אטופף לי בהרגשה מסוימת, במקצב
ספציפי שאבחר לבוקר האחד ההוא, ואביט במראה. והפעם כדי להתחיל
יום מסוג אחר. כי ההבנה הזאת שלי, החדשה, כוחה רב הוא, והיא
תעשה שפטים בחיי, עוד תראו.

תכנית ההתנתקות הזו, שהם תכננו, הייתה צפויה מראש. ולא, זה לא
היה החלק המכאיב, בניגוד לציפיותיו. 15 השנים הנפלאות האלו, 15
שנים של חיכוך מינימלי והיכרות אפסית כמעט, לא היוו לי לרועץ
כשניסיתי לקרוא אותו. ההבנה געשה בי, ממאנת לדעוך ומחייבת אותי
להכיר.

אבא,
זה ניכר בעיניך. קשה להאמין איך עדיין כשאתה מביט בי, אתה רואה
ילדה קטנה שממהרת להדביק את קצב הליכתך המהיר בדרך לגן. אבל
אני כבר מזמן בגרתי. הטיפוס על ההר היה ארוך ומלמד, ציפורניי
עדיין מטונפות בטרשי אדמה בוצית. השריטות טרם הגלידו. איך לא
שמת לב לכל זה, אבא? אל תתפלא שאני משקיפה עליך ממעל, בוחנת כל
בחירה שלך. שקיפות צעדיך מכמירה.  
אני זוכרת את היום ההוא. עינייך, שצבען החום בהק באור הצהריים
התל אביבי, ננעצו בי מעורפלות, מזוגגות. המאבק ניכר במבטך,
הניסיונות העלובים להתרכז במתרחש כשכל שרצית הוא לברוח, אולי
מפחד, אולי מחוסר עניין. שום דבר כבר לא יפתיע אותי לגביך, כמה
חבל. ואיך הרגשת כשעורך ספג את המבט הזה שלי? פירשת אותו
כהלכה? ניסיתי להיות ברורה כמיטב יכולתי. אין בי האנרגיות
להילחם ולפצח איתך את הצופן שאני מרכיבה כדי שאוכל להימנע
מלהגיד דברים כואבים בפניך. אין מקום איתך לבריחה. אז הבטתי בך
בעיניים אדומות, פניי צבועות בלובן השמור רק לעלבונות חומצתיים
ומכאיבים במיוחד. ואתה בהית בקיר השמנת והמהמת משהו של
הנדריקס.

אז אבא, חסוך ממני את הניסיונות התפלים האלה שלך, ההתחנפויות
והרצון לנסר מהמעט שנשאר טוטם רם לתפארת. העברת אותי את הדרך
הזו, גררת אותי בלשוני על דרך עפר לא סלולה, כשאני מולכת
כעיוורת בלי מקל, בלי כלב, בלי נפש חיה שתנחה אותי בדרך. מובלת
רק מהרצון הזה, מהכמיהה להיות איתך כמו שקיוויתי שנוכל, כפי
שחינכו אותי שראוי. כפי שידעתי בליבי שלעולם לא יתאפשר בינינו.
מוטלת שרועה על הכביש, גמלתי בליבי שלא עוד אתעקש ואשפוט אותך
במושגים שלא נהירים לך. אפסיק לגלגל את הסלע המסותת הזה במעלה
ההר וארפה. ארכין ראשי ואתן למי הנהר הגדול לשטוף מעליי את כל
תלאות היום הזה, וזה שלפניו. כי יגעתי, אבא. אני עייפה ממערכת
יחסים שכולה מאבקי כוחות וכיבושים. אני עייפה משיחות חולין
טעונות, משיחות בטלות על כוס קפה בהרצליה פיתוח. ואני מנסה לתת
לך את ההזדמנות להיכנס אליי, אל נבכי נשמתי. וזה כל כך קשה לי.


ההזמנה ללוות אותי למערה שלי, אינה משהו שאני עושה בקלות. וכמו
שאתה יודע, אני לא מדברת על סיבות שנובעות מתסביכים
פרוידיאניים פלצניים, כפי שאולי חשדת. כי אתה כל כך משכיל, רב
ידע ורב פעלים. אני מדברת על החיים האמיתיים. אתה מבין? הייאוש
אוכל אותי אבא, אני רצוצה. אני מדברת על הסדקים בחוליות,
השברים בשריון, שיש לכל אחד ואחת מאיתנו. לא מדובר על הורים לא
אוהבים, סביבה מסרסת, חברה משוסעת, פחד מתמיד מפיגועים או שנאה
כלפי הילד האחד ההוא בגן שפגע בי יותר מכפי שתיאר. מדובר
בכוויות שטחיות, סימנים כחולים שמוצאם בהזדהות יתר עם פרקים של
"בוורלי", או בחברה שהחליפה מכתביות עם אחרת בבית הספר היסודי.


כל כך חבל שסירבת לבוא אליי. ואני, בארשת פנים ידענית ולמודת
ניסיון, קיבלתי אותך. ואני מחכה בחלון בליל חורף קריר. רוח
קפואה נושבת עליי, מברישה את שיערי, מלטפת כתפיים חשופות,
מרפרפת מעל שפתיים וצובעת אותן בגווני סגול. והכל יפה עכשיו,
אבא, עכשיו, הכל יפה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נראה לכם שבזמן
האחרון השמדה
המונית הפכה
לאופנה?





התנועה לאיכות
הסביבה


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/3/05 18:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אאוס שילה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה