שון שוורץ / בגידה |
מן איליקסר עצבני של שניהם,
זורם לי עכשיו בגוף.
כל הדרך אל המוח,
זורם אל הרגליים,
שסרבו לרוץ אחריה, משותקות לרצפה.
זורם בבטן, שהתהפכה לי .
זורם אל הידיים, שרצו ללטף,
אבל לא יכלו.
זורם דרך הלב המרוסק,
כמו פאזל אין סופי, שאת שברת.
ומשם תחנה אחרונה, אל המוח.
אל המוח, רק כדי להדליק אור של ניאון גדול,
היא נישקה את תומר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|