שיקרתי לך,
כמו שאני תמיד עושה,
זה החיוך האחרון,
שאני אזייף בשביל להיות איתך,

ניסיתי כמוך,
לעשות כל מה שתרצה,
זאת הפעם האחרונה,
שאני אקח את האשמה בשבילך להיות איתך.

הכל מתמוטט,
אפילו אנשים שאף פעם לא כועסים,
בסופו של דבר נשברים.

ההקרבה שבלהתחבא בתוך שקר

הכל חייב להיגמר,
בקרוב תגלה שאין לנו זמן לראות הכל נפרם,

ההקרבה היא אף פעם לא לדעת

למה אף פעם לא הלכתי?
למה שיחקתי בעצמי בצורה כזאת?
עכשיו אני רואה, אתה בוחן אותי,
אתה דוחף אותי רחוק.

אני מנחש ששוב את אומרת לעצמך: "הוא יודע מה אני חושבת יותר
טוב ממני..." מזל טוב