מתבייש,
באור, ביופי, בטוב.
מתבייש
בכוח שנתן לי
לאהוב.
מתבייש במבט,
בדמעה וכאב,
מתבייש ומשקר,
בעצמו מסתגר.

והוא לא רואה ולא שומע,
לא מבין,
מתבונן כעיוור באור
וראוה רק חושך קר.

הוא אוהב בסתר,
שונא על מפת הדברים,
לא מבין שרואים
את החושך בעיניו.

מתבייש בי,
כמו שכולם היו תמיד,
דוקר אותי במבטו,
משייף את ליבי
ממנו, דם ניתז
בכאבי מתבייש.

יורק על נפשי וצוחק,
מתבייש באהבתי,
שונא אותי.


31.2.2005

ולכל האנשים הטובים שדואגים למה שקרה לי,
שבעקבותיו כתבתי את השיר הנוראי הזה.
עכשיו, הכל בסדר... ואם מישהו מתבייש בי
או במישהו אחר, הוא צריך קודם כל להתבייש בעצמו.
והקטע האחרון, השורה האחרונה בפרט,
מיוחסים לזה שאוהב ומרגיש...
פשוט שמסתיר את זה בצורה חדה מדי,
אולי מפחד להיכוות.