להגיד שאני שונאת אותך יהיה השקר הכי גדול
שאי פעם אוכל להגיד,
להגיד שאני אוהבת אותך תהיה האמת
הכי כנה וטובה שאוכל להגיד,
אבל להגיד שטוב לי עם העובדה שאתה
כל כך רחוק וכל כך קרוב,
וכל כך לא שלי,
יהיה כמו להגיד שאני שונאת אותך.

כי כשאוהבים... אין דבר שיכול לעצור את הזרם
אבל כשמשהו עוצר את הזרם, זה כמו לרצוח אהבה.

כי כשרוצחים אהבה
הדם נהיה צורב ורותח
והלב נכווה מהתבוססות בדמו שלו.

כי כשהדרך מתארכת והמים הופכים שורפים,
קשה כבר לשתות אותם,
כי זה כל כך קשה כשהמטרה במרחק נגיעה
אבל עם כל נגיעה, אפילו הקלה ביותר,
נכווים עד העצם.

זה כל כך קשה לעבור את המכשולים
כשהם נמצאים ברצף כל כך קרוב ומושלם
עד שאי אפשר לעבור ביניהם בלי להיפגע
וזה כל כך כואב כשנפגעים פעם ועוד פעם
והפצעים לא מגלידים, רק ממשיכים לדמם ולשרוף.

והדמעות ממשיכות לזלוג לאיטן וגורמות לחנק בגרון,
קשה לראות את המטרה והדרך מתמשכת,
ואיתה גם הכאב, כאב ללא תוחלת, ללא סוף,
בלעדיך.

וזה כל כך כואב לאהוב וכל כך טוב,
והסיבה היחידה שזה באמת כואב,
היא האחוז הבודד הזה
שמצביע על הכאב
בתוך ים של אושר.
האחוז הזה שמתוך 100,
מוריד את האושר ל-99
ואז, כבר אין מה לעשות
כי תמיד רואים רק את מה שחסר
ולא את הקרוב והאהוב.

בגלל אחוז, אתה רואה אותי בתור מי שאני לא
ובגלל אחוז, אני משקרת לשנינו
כי אני ממשיכה להגיד
שאני שונאת אותך
כי טוב לי-  תמיד, כשטוב לך,
גם אם אתה לא לידי.
וזה, השקר הכי גדול שאוכל להגיד בחיי-
לעולם,
במרחק נגיעה של אחוז אחד מהאושר המושלם-
לידך; אי אפשר להיות 100 אחוז מאושר.


12.2.2005


"הדרך הכי קשה להתגעגע,
זה להיות עם מישהו ולדעת שלעולם לא יהיה שלך"