|
29.7.04
אני שואל ושאלתי ואשאל ולא אחדל מלשאול
את אותה השאלה שההוא שאל וישאל את
ההיא ששאלה ועודנה שואלת וקרוב למדי שגם
תשאל את ההם ששאלו ושואלים ואין ספק שישאלו
את אותן השואלות אם שאלתי היא בעצם
שאלתו ושאלתה ושאלתם ושאלתן?
אז ענה לי שאלני
שאת התשובה נתתי
ובכל מה ששאלתי
את עצמי לאט איבדתי
ופתאום כבר לא כתבתי
כי המילים נהיו לאנטי
והדף כבר לא קרץ לי
והעט נהיה אפאטי
ופתאום לבד נשארתי
והבנתי... והסקתי...ושאלתי
עד שהנה כמו שמש באתי
ועל עצמי זריחה הבאתי
תחושת הערנות מצאתי
וכעת אני כאן
עם שקופיות
של הברות
וזקנקן
וגם כן שובע
אך מי אמר
שכך זה טוב?
הא?!
ואת סימן השאלה
הדגשתי בסימן קריאה
שידע שכשהוא בא
זוהי סיבה למסיבה
כעת כשאני אני יודע מהי שאלתך ושאלתך
ושאלתכן ושאלתכם
אבקש שתשאל ותשאלי ותשאלו
את אשר שאלת ושאלת ושאלתם ושאלתן שנית
השאלות שנשאלו ונשאלות
וישאלו יעשו מסיבת שאילתה אחת גדולה
וישתו סימני קריאה בקריאה
"לחיי השאלה!"
?! |
|
|
על אדן החלון
ישבתי
ועל ניסוח למכתב
התאבדות חשבתי.
חשבתי חשבתי, מה
כבר אכתוב,
חוץ משאני מקווה
שבעולם הבא יהיה
יותר טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.