בנייר כסף חבויה לה נחמה
שתיקח את הרעב ממני
לדקה או שתיים
תביא לתובנה
שזה לא רעב מוכר

מביטה בהשתקפות שבמראה
זו כבר לא אני
איפה שנות הזוהר?
חיוורת מיאוש
רעבה לאהבה
נפוחה מנחמות של אמצע הלילה

הריגושים באים
והולכים בתדירות גבוהה מדי
כמו שיכור מדי
נוהג בכביש מהיר מדי
לאבד שליטה
למצוא פורקן
ולסיים בחריקה

לשבת בפאב חשוך מדי
בחורף קר
שהעיף לכאן את כל הנושרים
והקפיא להם את הקסם
לשתות לשוכרה
גם שכחה היא סוג של נחמה

לשלם בנעורים
על התיימרות
על החיפוש שבכנות
על הלעג לצביעות
להגיע להתפכחות
וללמוד שיעור או שניים
בינתיים

לפרוק בשיר נוסף
לסיים ב"מה שנשאר"
או נגמר
ולהתחיל מהתחלה
שוב
לקוות לסיים אחרת
פרק נוסף
שיעור נוסף

זהו חורף קר
אמרה השדרנית
ללא ספק, חשבתי
אבל הוא לא יקפיא אותי
הוא לא יקפיא