אני מתגרה בעובדה שאתה לא יודע, שבעצם... אין לי מושג איך
להתחיל.

אתה פשוט עוצר את נשימתי כל פעם מחדש...
גם בלי לגעת, גם בלי לראותך... אתה וכל מה שעושה אותך.
הטימטום שלך שמתלבש כל כך יפה עם שלי...
החוכמה שלך שנודפת לכל עבר... ומגרה אותי להתקילך.
כיעורך שמתחרה בשלי, ויופייך שמטיל צל על כל מה שסביבך...
שם אותי באור יקרות והנני נסיכה בהירת עור ושער... כולי הילה.
וכולם מסתכלים, ואני זורחת.
וזה אתה כמו שאתה.
אני רוצה אותך ככה.
משהו שאתה עושה גם כשאינך לידי.

עם משחקי האצבעות, מחפש את נקודות התורפה שלי.
בודק פה, ואני מתגוננת אבל רוצה שתמשיך... מחזירה לך מבט
והחיוך נתפר במהירות על פנינו...
תמיד רוצה להיות ביננו לראות איך הכל קורה לאט...
והאצבעות שלך... ארוכות.
מחזיקות את שלי כשקר לי... אצבע ועוד אצבע...
מחזיק, עוטף ומכסה בלי התראה מוקדמת סוגר על שלי...
עושה צעד קטן על הירח שלי... ומחזיק בידי.