צועד בעננים והראש בכוכבים
משתמש בכל אבל לא מחובר
מסכי הגשם מדלגים על הבועה
מביט בצבעים ומאבד תחושת אחיזה
כולם זה אני ואני זה כולם
הכדור נעלם

מציג את השריטות, החיצוניות והפנימיות
מראה לרופא שתמיד יהיו צלקות
נדנדת המצב כבר בלתי נסבלת
לנייר העיר משתוקקת מעולם
המגן נעלם

העדר הזרימה המושלמת של הפריחה
המקור נמחץ, כאב שלא נמחה
הצעד מיד הופך לאדום ומשותק
כאילו אין מקום לצעד הבא אל מולם
החשוב נעלם

מדוע לא נפתחות הכותרות?!
למה אין מלחמות טובות?!

פה מתפזרים לכל עבר סופי
שם את החיים שוטפים, נותרים בלי
ובעוד בקצה רחוק של הכדור
חסרה חיטה מחזיקים מספרים
"נפתרה הבעיה"

חבר דימיוני נותן פקודות
תראו איך בגללו צדים נפשות
מנשקים לו את הרגליים ואוכלים לבבות
כלום ועוד כלום יוצר המון כלום
אומרים נקום

האור יפול ואפור ישתלט
ירחים לא רבים וגם הדג יחנק
לעצור את הריצה ולהפוך את הקערה
לראות שפשוט אין ברירה
תמיד יהיו פילים, ואנוכי
אחד מהם

העיקר הוא בטפל והטפל הוא העיקר
לפני כמה סיבובים זה נאמר
אולי יש צדק במילים של החיים
אין מקום ליושבים על האויר החסום
אין כלום

במקום בו אנו עומדים, נמחצו הפרחים