נכנסתי לגן, הגן המפורסם, "גן החטאים".
המקום היחיד שאני יכולה לעשות בו כל העולה בדמיוני,
בלי שאף אחד יראה, בלי שאף אחד ישמע, בלי שאף אחד יגיב!
גן החטאים הוא גן מיוחד, גן שאין בו אף אחד.
אין מי שישפוט, אין מי שיחליט, יש רק אני, עצמי ואנוכי.
המקום היחיד שאפשר להתפרק בו,
להוציא את כל הרגש והרוע החוצה.
אפשר לקלל - בלי שיגידו לי לדבר יפה,
אפשר לצרוח - בלי שיגידו לי שקט שהשכנים לא ישמעו,
אפשר לשיר - גם שאני הזייפנית הכי גדולה,
אפשר לשתות, לעשן, להשתגע, להתחרפן,
בלי לתרץ ובלי לתת תשובות.
כי זה המיוחד שבגן הזה... "גן החטאים".

(כמו שנונו ז"ל היה אומר-"כל מה שהנפש שלך רוצה-מותר לך")