[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור ירון
/
כן המפקד

אני נעמד, עוצם את העיניים, מקיש שלוש פעמים בעקבים של הנעליים
הצבאיות וחושב על הבית.
אני לא צריך לפתוח את העיניים בשביל לדעת שזה לא פעל, ולדורתי
כנראה היה פוקס לא נורמאלי, ריח החרא בשירותים הכימיים שמקיפים
אותי ממשיך לחדור לאפי ולנשמתי.

"יא חתיכת בן זונה, תתחיל לזחול כאילו שאתה מתכוון לזה או שאני
אגרום לך להצטער שלא הלכת בבקו"מ לקב"נ ובכית לו שלא עומד לך
ושאתה הומו". למפקד אלכס יש רטוריקה מאד מפותחת, אני חושב
לעצמי. והמשפט שלפני עשרים דקות תקע לי גוש מועקה בגרון, כדי
שהחול לא יהיה בודד, וסחט דמעות מעיני. מעלה חיוך לא הגיוני על
פני. חיוך של ייאוש.

ניסיתי להסביר למפקד הקורס שאולי אני שונה מכולם ואני פשוט לא
יכול להתמודד כאן. ושאני רוצה, אני באמת רוצה אבל לא יכול.
"אני מרוצה שבאת לדבר איתי, ואני באמת שמתי לב שאתה קצת יותר
מתקשה משאר הטירונים. אבל, אתה לא הראשון שקשה לו, והרבה אנשים
שהיה להם הרבה יותר קשה הצליחו לסיים והגיעו רחוק בצבא. אתה
צריך שני דברים: להאמין בעצמך ולרצות. את השאר תשאיר לנו,
ואנחנו נדאג שאתה תסיים את הקרוס הזה כמו תותח".
השקט במשרד, הצבע של הקירות והטון של מפקד הקורס מרגיעים אותי.
ואני מתחיל לטבוע במילים ולחשוב שאולי באמת כל מה שאני צריך זה
לרצות ולהשקיע.
"על מי אתה מסתכל. אולי אתה רוצה פוסטר שלי? פול ל 200 ואני
רוצה לשמוע אותך סופר. וכל אחת שאתה לא מצליח יש לך שעה
ביציאה. אתך, אולי כדאי כבר עכשיו להתקשר לאימא ולהגיד לה שהיא
לא הולכת לראות את הבן ה 'אפס' שלה בסופ"ש הקרוב. גם ככה אתה
בטח לא מנצל את היציאות הביתה ליותר מאשר לפנטז על אקי אבני
ולאנוס את המזרון שלך"
צלצולים באוזניים, דמעות בעיניים, כאב בשרירים ואני לא מצליח
להתרכז בכלום. לא במפקד אלכס, לא בבית, לא בעצמי ואני לא יודע
מה לעשות חוץ מלבכות. מרוב מחשבות שרצות לי בראש, אני לא מצליח
לתפוס אחת ולהתמיד איתה יותר משתי שניות.

ועכשיו, 20 דקות מאוחר יותר, חצי שעת ת"ש כי אנחנו בשטח. בלי
פלאפונים, בלי מקלחת, אני יושב בשירותים הכימיים וחושב.

"פאק המפקד אלכס שחושב שאני הומו, בא לי לזיין את אחותו ואת
אימא שלו ביחד. פאק מפקד הקורס שיודע רק לדבר ושולח אותי חזרה
החוצה, הוא בטח היה החניך הכי פחדן בטירונות שלו. פאק המש"קית
ת"ש שכבר חודש אומרת לי שהמקרה שלי בטיפול, אני מניאק אם היא
לא כל יום בבית. פאק ה"חברים" שלי בקורס שעומדים מהצד ומסתכלים
ורק אומרים תודה שהם לא במקומי, הלוואי שהם יהיו בשיט כמוני
ואף אחד לא יעזור להם. פאק קצין המיון בבקו"מ שאפילו לא הסתכל
לי בעיניים שהוא שלח אותי לפה, אני בטוח שהבן שלו מלך
הג'ובניקים. פאק  אבא שאומר לי שככה זה בצבא "זה קצת קשה", פאק
אימא ששולחת לי חבילה כל שבוע וזה עושה לה שקט על הלב, אני
מקווה ששניהם יצטרכו לבוא לאבו-כביר לזהות אותי. פאק מדינת
ישראל שבשביל להיות בה אזרח נורמאלי אני צריך להסתובב עם מטר
של ברזל שהרג אנשים, תוך עשרים שנה הערבים יזרקו אותנו לים אם
לא נהרוג אנחנו אחד את השני. ופאק אני, מתחסד חסר עמוד שדרה
שאין לו את הכוח להחזיק מעמד עוד רגע אחד"

וכמו בשיעור, מחסנית הכנס, נשק טען, פתח נצרה, רשאי אש.
ולא לשכול לסחוט את ההדק לאט,לאט.
בום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני כאילו
בלונדינית כזאת
אבל בכאילו כי
באמת השיער שלי
הוא בכלל שטני
עם פסים
בלונדינים, אבל
הוא ככה בטבעי
רק מגיל 15 לפני
זה בכלל היה לי
שחור.


בלונדינית, או
שלא


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/05 17:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור ירון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה